פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קסט ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
צריכים הדיינים לכתחלה לקבוע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלוץ (יבמות קא,ב). (מיהו אם חלצה בלא קביעות מקום, כשרא) (טור בשם הרמב"ם).
כיצד קובעים? או"ז,טושו"ע: באמירה בלבד.
מהר"י ברין: רבותי היו הולכים לשם ואומרים כאן נשב לחלוץ מחר, ונכון לעשות מעשה.
מי אומר בפועל? מהר"י ברין,ד"מ: מספיק שהחכם שבהם יאמר.
ב"י בהגמ"ר: שלושתם צריכים לומר. כתב שיאמרו השלושה לשניים הנוספים, והד"מ כתב שאין לדייק מכך, אלא ככל מעשה בי"ד הגדול מדבר ונכללים דבריהם בדבריו.
השניים הנוספים: תרוה"ד,ד"מ ברא"ש,ד"מ: אינם צריכים לקבוע מקום. לכן אפשר להזמינם לאחר שקבעו מקום, וכך מופיע הסדר בדברי הרא"ש.
ב"י בהגמ"ר: צריכים לקבוע. כתב שיאמרו השלושה לשניים הנוספים, והד"מ דחה שאומרים להם רק כחלק מהפרסום. הב"י דייק כן גם מהטור שכתב קודם שקוראים לנוספים ואח"כ כתב שקובעים מקום, והד"מ דחה.
א. קבעו וחלצו במקום אחר: רש"ל – מסתפק שמא פסול.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.