פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיא ד
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד | טלטול מת עם בגדיו[עריכה]
◄ מרדכי בשם רבינו אביגדור: מותר לטלטל מת לבוש בבגדיו (כמו שהתירו לטלטל כוס עם שיורי השתייה שיש בה[1]).
◄ בית יוסף: אין להתיר שהרי בגדיו בטלים לו.
☜ שו"ע: יש מי שמתיר לטלטל מת הלבוש בבגדיו, ולא הצריכו כיכר או תינוק אלא למת ערום.
⤶ מג"א: לפי הדעה המתירה, יש הבדל בין בגדי מת שעתידים לפשוט אותם ממנו לבין תכריכים שעתידים להשאר עליו ובטלים לו[2].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ הבאר היטב (יא') מקשה, אם כך מדוע הצריכו בדוד המלך שיביאו כיכר או תינוק, הרי דוד נפטר עם בגדים, ויישב בשם האחרונים שבגדי המלך אסורים בהנאה ודינם כדין מוקצה.
- ↑ כך מיישב המג"א את קושיית הב"י שיתבטלו הבגדים למת. הביה"ל מתקשה בתירוצו של המג"א שהרי גם מיטה שמתחת למת ועתידים לשמוט אותה, לא מתירה את הטלטול של המת. ועוד שדוחק להעמיד את כל הגמרות במתים ללא בגדים או במתים עם תכריכים.