פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיב ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה | לטלטל הדבר הקל תחילה[עריכה]
רב הונא (פב.) אומר שאם יש לפני אדם צרור או שברי חרס, עדיף שיקנח בצרור, ורב חסדא אומר שעדיף בחרס. הגמרא מקשה מברייתא שאומרת שעדיף חרס. ועונה: רב הונא דיבר על אוגני כלים (שהם חלקים ולא קורעים את הבשר (רש"י) או שהם ראויים לכסות בהם את הכלי (טור)).
רי"ף, רמב"ם, רא"ש וטור: הלכה כרב הונא (שיקנח באוגני כלים).
☜ וכך פוסק שו"ע.
⤶ אם אוגני הכלים אינם חלקים יש חשש סכנה בזה, ועדיף שיקנח בצרור (משנ"ב).
למרות שיש חשש כשפים בקינוח חרס (כמובא בסימן ג, א) לא התירו לקנח בצרור שהוא מוקצה ובפרט לפי הרמ"א שם שכתב שאין לחשוש בזה לכשפים בימינו (משנ"ב).
❖ צרור לעומת עשבים[עריכה]
אם יש לפני צרור ועשבים, נחלקו רב הונא ורב המנונא (שם), למר עדיף צרור ולמר עדיף עשבים. הגמרא מקשה מברייתא שכתוב בה שהמקנח בדבר ששולטת בו האש שיניו התחתונות נושרות, ומיישבת שבלחים מותר וביבשים אסור.
רמב"ם, רא"ש וטור: הלכה שיקנח בעשבים לחים (ולא ביבשים).
רש"י: אפילו בעשבים לחים מחוברים מותר ולא יזיזם. ואין איסור בשימוש במחובר כי אסרו בזה רק באילן ולא בירק (וכ"כ רי"ו).
☜ שו"ע: יקנח בעשבים לחים, ואפילו במחוברים מותר, ואין בזה משום משתמש במחובר, שאין איסור שימוש בירק מחובר.
עדיף בעשבים משום שאינם מוקצה (משנ"ב).
מותר להיפנות בשדה חברו ויכול ליטול צרור לקנח בו, ולא יטול מהחומה של השדה אפילו אם היא עבה, משום שנראה כסותר (משנ"ב).