פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיג ב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שיג ב


סעיף ב | נגר הנקמז[עריכה]

נחלקו התנאים בנגר נקמז (עירובין קב.), לדעת ת"ק מותר ולדעת רבי יהודה אסור, אפילו אם אינו נשמט. ופוסק שמואל כרבי יהודה. טעם האיסור משום שנראה כבונה.

◄ רש"י: 'נקמז' היינו בריח שיוצר חור בארץ.

◄ ריטב"א: יש מבארים שנקמז זה בריח שסוגר את הדלת למעלה או למטה, ונראה כמי שתוקע מסמר בדלת.

☜ שו"ע פוסק כדעת רש"י לאסור נגר הננעץ בארץ.

⤶ אפילו כשיש בראשו גלוסטרא אסור (משנ"ב). ולדעת הרי"ף מותר (ביה"ל).

❖ נגר נקמז עם בית יד[עריכה]

רב רחומי שואל (שם) את אביי מה הדין אם עשה לנגר בית יד. וענה לו אביי שזה ודאי מותר.

◄ רש"י וטור: מדובר על נגר שבאסקופה.

◄ רי"ף: מדובר בנגר הנקמז.

☜ משנ"ב: מותר גם בנגר הנקמז כשעשה לו בית יד.

  1. אם עשה חור מוכן בקרקע (והוא הדין אם עשה חור מוכן בחומה):

◄ לט"ז, שו"ע הרב ומשנ"ב: מותר לנעול בו.

◄ לאליה רבה ופרי מגדים: אסור.

  1. אם עשה לבריח טבעת שאוחזים בה בשעת נעילת הדלת, לכו"ע מותר להשתמש בו כיוון שזה כמי שעשה לו בית יד (ואף הראשונים שהחמירו לעיל בכך, כאן יודו (משנ"ב)) (ט"ז ואחרונים).