פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיג ג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שיג ג

סעיף ג | שימוש בדלת אחורית[עריכה]

המשנה אומרת (עירובין קא.) שדלת של מוקצה (רחבה שמאחורי הבית) אין נועלים בה, אלא אם כן גבוהה מהקרקע. הגמרא מקשה מברייתא המתירה לנעול בדלת תלויה הגם שהיא נגררת על הקרקע. אביי מיישב שמדובר על דלת עם ציר, ורבא מיישב שמדובר על דלת שהיה לה ציר (לרש"י: ציר הוא בדלת עצמה. לריטב"א: ציר זה משקוף המוכיח שזו דלת ולא בניין). ובקידושין (נב.) מוכח שהלכה כרבא.

◄ רז"ה: סוגיא זו לא נפסקה להלכה, כיוון שבנגר הנגרר נפסק כרבי יהודה שמספיק שיהיה קשור, ולכן גם פה לא צריך תלוי וגבוה מהארץ (אלא מספיק קשור).

◄ ראב"ד ורא"ש: אין סתירה בין הסוגיות. אצלנו מדובר על דלת שנמצאת בחצר האחורית שלא רגילים להכנס בה ולכן דינה חמור. ואילו דלת שנכנסים ויוצאים בה באופן תדיר לא צריך ציר ואפילו אם נגררת מותר (ואם צריך קשירה כמו נגר, עיין בדברי השו"ע).

◄ רש"י: אין הבדל בין פתח העשוי לכניסה ויציאה ובין פתח שאינו עשוי^[1].

☜ שו"ע: דלת של רחבה אחורית, שאינה משמשת לכניסה ויציאה תדיר, וכן פירצה שגדרה בקוצים מעין דלת, אם יש לה ציר או היכר ציר וקשורה ותלויה, מותרת אפילו אם נגררת. ואם אין לה היכר ציר אסורה אלא אם כן גבוהה מהארץ (באופן שגם בעת הפתיחה נשארת מעל הארץ אפילו כל שהוא (משנ"ב)).

ודלת המשמשת לכניסה ויציאה תדיר מותרת אף ללא היכר ציר, אף אם נגררת. (ודווקא אם קשורה (משנ"ב^[2])).

רמ"א (בסעיף ד): מותר גם אם לא קשורה (כיוון שיש לה איסקופה (משנ"ב)).

⤶ ויש להקל בזה כדברי הרמ"א (משנ"ב).

1. כשיש היכר ציר ומותר בקשורה ותלויה אפילו אם היא נגררת, היינו שבשעה שסוגר את הדלת היא תלויה ובשעה שסוגר ופותח הדלת נוגעת בקרקע (משנ"ב).

2. פתח שנכנסים בו לפחות פעם בחודש דינו כפתח העשוי לכניסה ויציאה (ביה"ל).

הערות שוליים[עריכה]