פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיג ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו | תקיעה בכלים[עריכה]
הגמרא בשבת (מז.) מביאה שלדעת ת"ק אסור להחזיר (להדק) מלבנות מיטה, ואם תקע חייב חטאת, רשב"ג אוסר לבנות ולהדק מיטה של פרקים אבל אם היא רפויה מותר. [לדעת רב ושמואל חייב חטאת גם ברפויה].
רי"ף, רא"ש, רמב"ם וטור: הלכה כרשב"ג.
⤶ ההיתר להחזיר ברפויה זה דווקא אם דרכה להיות רפויה, אבל אם דרכה בהידוק, אסור להחזירו אפילו באופן רפוי (הגהות אשר"י, כלבו בשם הראב"ד, טור וב"י[1]).
☜ שו"ע: מיטה של פרקים אסור להדקה, ואם תקע חייב חטאת, ואם (דרכה להיות[2]) רפויה מותר לכתחילה (ובלבד שלא יהדק).
אסור להדק גזירה שמא יתקע ויעבור על מכה בפטיש או על בונה בכלים, עיין בסימן שיד, א (משנ"ב).
רפוי ואינו רפוי אסור (משנ"ב).
❖ כוס של פרקים (דבר שרגילים להדק שלא בחזקה)[עריכה]
◄ מהר"ם וכלבו: כוס של פרקים דינה כמו מיטה של פרקים, ואסור לפרקה בשבת.
◄ רבינו ירוחם וטור: כיוון שלא רגילים להדקה כל כך, מותר.
☜ שו"ע: מותר לפרק ולהחזיר כוס של פרקים, וי"א שדין כוס כדין מיטה.
⤶ לכתחילה יש להחמיר כדעה זו אך לצורך שבת יש לסמוך על הדעה הראשונה (אחרונים).
כוס של פרקים היא כוס שרגילים להדק אותה בלי תקיעה. לכן לדעת הטור מותר להחזירה באופן רפוי[3], ולדעת מהר"ם גם זה אסור שמא יבוא לתקוע (משנ"ב[4]).
סיכום:
| הרגילות: | הכניס רפוי | הידק | תקע |
|---|---|---|---|
| רפוי | מותר | אסור[5] | |
| מהודק | מחלוקת טור ומהר"ם[6]. | איסור דרבנן[7]. | |
| תקיעה | אסור לכו"ע | איסור דרבנן | איסור דאורייתא |
❖ מהי תקיעה (עיין ביה"ל)[עריכה]
◄ לראב"ד: כל שהחיבור נעשה באופן כזה שהחלקים מחוברים זה לזה בחוזקה (ומה שלא, דינו כרפוי).
◄ לסמ"ג: העיקר הוא שיתקע בגבורה ואומנות, ואם תקע בלי גבורה ואומנות גם אם החיבור איכותי- לא הוי כתוקע[8].
⤶ האם הברגה בחוזק נחשבת לתקיעה?
◄למג"א: הברגה נחשבת תקיעה ממש (וגם הטור יאסור ברפוי).
◄לט"ז ומאמ"ר: נחשבת רק להידוק (והטור יתיר ברפוי).
☜ שער הציון: המאמ"ר כתב להחמיר כדעת המג"א (אך מדבריו משמע שהוי איסור דרבנן).
❖ כיסוי הכלים[עריכה]
הגמרא אומרת (שם) שהמחזיר מיטה של טרסיים חייב חטאת, וכן המחזיר קנה מנורה חייב חטאת, והמחזיר קנה של סיידים אסור מדרבנן. אבל אם בונה בצורה רפויה מותר לכתחילה.
הראשונים ביררו מדוע בקנה של סיידים אסור רק מדרבנן ובמיטה יש חיוב תורה:
◄ רש"י: במיטה של טרסיים יש מכה בפטיש (כי אין בונה וסותר בכלים לדעתו), ובקנה של סיידין אין מכה בפטיש, שהרי צריכים לפרקו ולבנותו כל הזמן.
◄ רמב"ן ור"ן: בקנה של סיידים אין רגילות לתקוע בחוזק, לעומת מיטה ומנורה שרגילים לתקוע[9].
☜ מג"א וט"ז: מותר לסגור ולפתוח כיסוי כלים כיוון שאינם עומדים לקיום אלא לפתוח ולסגור תמיד. ואפילו אם עשויים בצורה של הברגה מותר[10].
⤶ ואפילו כלי שאסור להדקו ולפרקו, מותר לטלטלו, שלא גזרו בטלטול אלא במנורה של פרקים שדרכה להתפרק (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ החזו"א (נ, י) תמה על דברי הב"י שביאר כך את הטור, כיוון שלקמן בדין כוס של פרקים מוכח שהטור התיר אפילו להדק אם הרגילות היא ברפוי (ורפוי לעולם מותר).
- ↑ הערה זו מדברי הרמ"א [כך מוכח מסוף הסעיף]. ובדעת השו"ע נחלקו האחרונים: לדעת החזו"א (נ, י) השו"ע חזר בו ממה שכתב בב"י בשם הראשונים, ולדעתו מותר להחזיר באופן רפוי אפילו אם דרכו בהידוק. לדעת הלבושי שרד והמשנ"ב, השו"ע מסכים לרמ"א, והרמ"א רק מבאר את דברי השו"ע. (לע"ד כך מוכח שסובר המשנ"ב, שהרי בביאור מחלוקת מהר"ם וטור (לקמן) כותב המשנ"ב שכיוון שהרגילות להדק אסור אפילו רפוי. ואם הוא מסכים לחזו"א, מדוע רגילות בהידוק זו סיבה לאסור? ובשער הציון (לה) העיר שדברי הרמ"א הם רק לצאת לכל הדעות, אך לדעת הטור מותר אפילו מהודק מעט.
- ↑
וצ"ב לשון הטור שכתב שמותר להחזירה בכל עניין (שער הציון).
- ↑
דרך ביאור זו מקורה בט"ז. ודע שהחזו"א (שם) ביאר שלדעת הטור מותר אף להדק או לתקוע קצת אם אין רגילות לתקוע, כיוון שאין חשש שיבוא לתקיעה גמורה. ואילו לדעת מהר"ם אסור אף שאין רגילות בכך (ואין זה קשור בהכרח לביאור החזו"א לדברי השו"ע ברגילות בהידוק שהבאנו בהערה לעיל). והחזו"א הכריע כדעת הטור להקל. ומדברי הרמ"א מוכח שפסק להחמיר, שהרי פסק שאסור להחזיר אפילו ברפיון אם דרכו להיות מהודק.
- ↑ והחזו"א מתיר בזה (עיין לעיל בהערה בתחילת בסעיף).
- ↑ ולחזו"א אין בזה מחלוקת וכו"ע מתירים.
- ↑ לחזו"א מחלוקת מהר"ם וטור, והלכה כטור.
- ↑ בביה"ל לא הכריע כמי הלכה (ואפשר מלשונו שהכריע כסמ"ג). באורחות שבת (ח, סעיף מה) כתב שהגדר המדויק לא ברור לנו ולכן הגדיר שאם הפירוק נעשה בקלות נחשב לרפוי.
- ↑ החזו"א (נ, ט) מציע שמנורה עיקר שימושה בפירוק והרכבה מסיבה צדדית, ולכן בנייתה היא בנייה גמורה. אבל בקנה של סיידין יש שני שימושים, גבוה ונמוך. לכן גם אם תוקע לא נחית עליו שם בונה אלא מניח כלי על גבי כלי.
- ↑ בטעם היתר זה נחלקו האחרונים. לדעת החזו"א (נ,ט) ההיתר הוא שכיוון שאי אפשר להשתמש בכלי אלא ע"י פתיחתו, הרי שזה דרך שימושו ואינו כגמר מלאכתו. אך כלי שמרכיבים אותו כדי להשתמש בו, אפילו שעושים זאת הרבה פעמים, אסור. לדעת הגרש"ז (מנחת שלמה, ט) ההיתר הוא שכיסוי הכלי אינו משלים את הכלי בעיני בני אדם, אלא עוד לפני כן הכלי נחשב שלם, ולכן אין איסור בחיבורו (אפילו שאפשר להשתמש בו עוד לפני החיבור). בסוף הספר הבאנו הרחבה בעניין הגדרת בונה והרחבה בדיון הנ"ל. נזכיר שתי נפק"מ: הארכת שולחן על ידי פלטות. לחזו"א יהיה אסור (וכך מורה הרב אליהו), לרב אוירבך יהיה מותר (וכך מורים רוב הפוסקים). הגבהת סנטדר בהברגה: לחזו"א יהיה אסור, ולרב אוירבך יהיה מותר. (הפוסקים הזכירו סברות נוספות להקל ואכמ"ל). ממחלוקת זו יצאו האחרונים לדון האם שייך מתקן כלי במעגל חשמלי. החזו"א חייב גם משום מתקן מנא והגרש"ז חלק. ועיין עוד במה שכתב הגרש"ז על דברי החזון איש במנחת שלמה א, יא. וכן חלקו על החזו"א ביביע אומר (ז, או"ח לז, ג), ובשבט הלוי (א, קכא).