פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יב | תקיעת סכין בדבר המחובר לקרקע[עריכה]
הקדמה לסעיף
בתקיעת סכין בקרקע או בכותל אבנים, יכול להיות איסור הזזת עפר, או קודח שחייב משום בונה, או מרחיב חור שגם הוא חייב משום בונה.
כנזכר בסעיף א, שמואל אסר להוציא ולהכניס סכין לכותל לבנים אם לא הכניס והוציא כבר מערב שבת (כי מרחיב את הגומא). הגמרא הקשתה על שמואל ונשארה בתיובתא.
◄ רש"י, רי"ף ורא"ש: שמואל נדחה להלכה ומותר לתקוע אף אם לא תקע והוציא מע"ש.
◄ תרומת הדשן (באפשרות שניה): להלכה צריך דווקא דצה ושלפה (עיין בסעיף א בביאור דבריו).
⤶ תרומת הדשן: בכותל אבנים ושאי שאסור להכניס סכין בין האבנים, משום שאי אפשר שלא ירחיב מעט את החור ונמצא קודח[1]. אך בדבר תלוש, אין איסור.
☜ שו"ע: סכין הנעוץ בכותל של עץ מבעוד יום אסור להוציאו, כיוון שהוא מחובר אבל אם הוא תקוע בדבר תלוש מותר.
רמ"א: אם דצה ושלפה מותר אפילו בכותל.
משנ"ב: שו"ע נקט כותל של עץ כיוון שכותל של לבנים אינו אסור בכל מקרה, כמו למשל אם הלבנים לא מחוברות בניהן שאז מותר גם אם לא דצה ושלפה[2].
עיין בסעיף א בדברי האחרונים שכתבו שמעיקר הדין אפשר להקל גם בכותל מחובר אלא שלדינא החמירו בזה.
צריך שיוציא את הסכין מהכותל וגם יתקע אותו שוב, שירחיב מקום מושבו שלא יהיה פס"ר, אבל אם רק תקע והוציא, אסור לתקוע בשבת עצמה (משנ"ב). וגם הפוסקים שהתירו בכותל מעיקר הדין (האחרונים כנ"ל בסעיף א), דיברו רק על הוצאת הסכין, אבל תקיעת הסכין אסורה כיוון שעושה נקב בידיים ממש (ביה"ל).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ אך כתב אחר כך שבכותל של אבנים אין תמיד איסור כיוון שתקיעת הסכין רק מרחיקה את האבנים זו מזו ואינו קודח, אפילו אם לא דצה ושלפה מבעוד יום, אך משום הרחבת הגומא יש בזה (והרי למסקנה אין צורך דווקא בדצה ושלפה לדעתו. עיין בב"י ובמשנ"ב לקמן).
- ↑
קשיא לי, הרי תרומת הדשן כתב שאין איסור קודח אבל יש איסור מצד מרחיב הגומא, וא"כ איך להוציא סכין מכותל לבנים, הרי הוא מרחיב את הגומא. (ועוד שצ"ע בביאור האיסור בגמרא לתחוב סכין בין הלבנים לפי המשנ"ב).