פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיד ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו | שבירת פתח[עריכה]
הקדמה לסעיף
בעשיית נקב בחבית שלימה יתכן איסור סותר (בפתח מקולקל), איסור מתקן כלי (בפתח נאה), וכן גזירת חכמים שמא יעשה כלי (בפתח רגיל).
בעשיית נקב בחבית רעועה, יתכן איסור מתקן כלי (מחלוקת אם מהתורה או מדרבנן). אך אם עושה פתח רגיל או מקולקל אין איסור כלל.
סעיף זה עוסק בשבירת פתח בחבית רעועה או בשבירת מגופת חבית שלימה.
❖ התזת ראש חבית[עריכה]
הגמרא (קמו.) אומרת שמותר להתיז ראש החבית בסייף (כיוון שלא מכוון לפתח), אם עושה בשביל האורחים.
◄ רש"י ורמב"ם: הכוונה שעל ידי ההתזה הוא מרחיב את פיה מתחת למגופה. (כי אין סתירה בכלים).
◄ טור: הכוונה שמתיז את ראש המגופה ולא את החבית עצמה. (שאל"כ הוי סתירה כי יש סתירה בכלים).
תרומת הדשן: אין היתר בחבית גדולה, כיוון שהיא דומה לבניין.
☜ שו"ע: מותר להתיז את ראש החבית בסיף, כיוון שלא מכוון לעשות פתח (עיין לקמן כמי פסק השו"ע).
⤶ משנ"ב: רק חבית רעועה שאין בה איסור סתירה.
מצינו שלושה הסברים להיתר התזת החבית:
ראש המגופה, שאז לא שייך סתירה (טור).
ראש החבית, למ"ד אין סתירה בכלים אפילו בכלי גמור (רמב"ם ורש"י).
ראש החבית, ומדובר בחבית רעועה (שו"ע).
⤶ אבל את ראש המגופה מותר אפילו בחבית שלמה (משנ"ב).
מותר להתיז ראש החבית רק אם יש אורחים ועושה כן בשבילם (אליה רבה בשם רש"ל[1]).
❖ עשיית נקב בחבית[עריכה]
נחלקו במשנה (קמו.) רבי יהודה וחכמים אם מותר לנקוב חבית על מנת לעשות לה פתח. רבי יהודה אוסר וחכמים מתירים.
נחלקו האמוראים בביאור המחלוקת:
לרב הונא המחלוקת היא בראש המגופה (שלא רגילים לעשות שם פתח כיוון שנכנסים לכלוכים), אבל בצד המגופה לכו"ע אסור. וזה מה ששנינו שאסור לנקוב חבית מצידה.
לרב חסדא המחלוקת היא בצד המגופה (משום שיש עושים נקב בצד (רש"י)), אבל בראש המגופה לכו"ע מותר ובצד החבית לכו"ע אסור. ומה ששנינו שאסור לנקוב חבית מצידה, הכוונה לגוף החבית עצמה.
עוד מובא שם בגמרא, שאלו את רב ששת האם מותר לנקוב חבית על ידי רומח, האם לפתח מתכוון ואסור או שמתכוון להרחיב את מוצא היין ומותר? וענה רב ששת שאסור. ומקשה הגמרא מכך שרשב"ג התיר להתיז ראש החבית, עונה הגמרא: בנקיבה על ידי רומח ודאי מתכוון לפתח, שאל"כ למה הוא לא פתח את המגופה עצמה[2].
◄ תוספות: הלכה כרב חסדא. [ומצד המגופה מותר].
◄ רי"ף, רא"ש ורמב"ם: הלכה כרב הונא. [- מלמעלה מותר ומהצד אסור (במגופה, וכ"ש בחבית עצמה)].
☜ כך פוסק שו"ע.
- אסור מדרבנן לנקוב אף בראש המגופה פתח העשוי להכניס ולהוציא[3], אלא שבחבית עצמה אסור אפילו בראשה למעלה, ואילו במגופה עצמה מותר אם זה למעלה (משנ"ב, דלא כט"ז שהתיר למעלה).
- מותר לנקוב את ראש המגופה מלמעלה, אפילו שלא לצורך אורחים (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
משום שאז ניכר שעושה להראות עין יפה ולא בשביל יצירת פתח (חזו"א נא, יח). וע"ש עוד שחלק על האחרונים, וכתב שמהטור משמע שאפילו אם אין אורחים מותר. וכן הסכים כף החיים (לו) ושכן משמעות סתימת השו"ע.
- ↑ לפי רב הונא שאלו את רב ששת על צד המגופה, ופשט להם לאיסור (כחכמים). לפי רב חסדא שאלו על צד החבית, ופשט להם לאיסור (כחכמים) (בית יוסף).
- ↑ החזו"א חולק ומתיר.