פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיז ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה | קשר עניבה[עריכה]
נחלקו רבי יהודה וחכמים (שם) האם קשר עניבה מוגדר כקשר או לא. לרבי יהודה נחשב לקשר ולדעת חכמים לא.
רמב"ם, תוספות, סמ"ג, מרדכי וטור: הלכה כדעת חכמים שקשר עניבה אינו קשר כלל.
☜ וכך פסק שו"ע.
❖ הגדרת קשר עניבה[עריכה]
הראשונים כותבים שקשר עניבה הוא קשר שאפשר להתירו על ידי משיכה (בקלות).
בראשונים מצינו שתי הגדרות לקשר עניבה, ומזה יוצאת מחלוקת האם עניבה על קשר נחשבת לקשר:
◄ ר"ת ומרדכי: דרך הכנת עניבה היא שמכניס שני ראשי החוט לתוך לולאה שעשה בחבל, ומושך שלא לגמרי, (ואם היה מושך לגמרי היה נוצר קשר אחד גמור). אבל אם עושה קשר ועל גביו עניבה, אסור.
◄ ר"צ ואגור: דרך הכנתו שעושה קשר אחד ועל גביו עוד קשר שאינו גמור, ואם היה מושך את החוטים של הקשר השני היה נוצר קשר על גבי קשר. כלומר עניבה על גבי קשר מותרת.
☜ רמ"א: גם עניבה על גבי קשר מותרת[1]*.
◄ ט"ז, מג"א ומשנ"ב[2]: עניבה על קשר נחשבת לקשר הדיוט (ומותרת לאותו יום) אבל אין לעשותו לזמן מה כמו קשר רגיל[3]. אבל עניבה על עניבה אינה קשר כלל ומותר לעשותה גם לזמן רב.
◄ לבוש, עולת שבת , גר"א וברכי יוסף: מותר לקשור עניבה על קשר גם להרבה זמן, שאין שם קשר עליו כלל.
קשר עניבה שהסתבך ונעשה קשר האסור, מותר להתירו לכתחילה (משנ"ב[4]).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ === * קשירת נעלים כיום: קשר נעלים כיום נחשב לעניבה שעל גבי קשר. למשנ"ב מותר לקשור רק לזמן מועט. וכ"כ אורחות שבת (י, יד) ושש"כ (טו, נו). לברכ"י מותר לקשור גם להרבה זמן. והפניני הלכה (יג, טו 12) הקל בזה עד שבוע מכמה טעמים. === קשר כפול בנעליים: השש"כ (טו, נו) מתיר בשעת צורך (וכן נראה מדברי החזו"ע (ה עמוד סט)). האורחות שבת (י, טו) ופניני הלכה כותבים שזה מותר כיוון שביד אחת אפשר להתיר את הקשר. (ובאורחות שבת כתב סברא נוספת: כיוון שהעניבה מפסיקה בין הקשרים אין הקשרים מתחברים יחד. וצ"ב).
- ↑
משמע שאסור לקשור בספר תורה עניבה על גבי קשר שהרי זה מיועד ליותר מיום אחד. אמנם האחרונים הקלו בזה מכמה טעמים:
הציץ אליעזר (ז, כט) הזכיר את הדעה החולקת על המשנ"ב שמתירה עניבה על גבי קשר גם ליותר זמן. וקצות השולחן (קכז, בדה"ש ט) התיר כיוון שאין כבוד לספר תורה שיצטרכו לתחוב את הרצועות בלי לקשור. מה עוד שהביה"ל הקל בקשירה מדרבנן ליותר מיום אחד במקום צורך, ומה עוד שיש בזה מקום מצווה והתירו בו קשירה מדרבנן.
- ↑
וכן כתב השש"כ. לדעתם עולה שהרמ"א פסק שמותר לקשור עניבה על קשר אינו אומר שאין שם קשר עליו, אלא שאין שם קשר אומן עליו.
- ↑
וכן כתב החזו"א (נב, יז). והוסיף שעדיף להתירו מאשר לנתקו, שהרי בניתוק אסרו בפני עם הארץ ובהתרה לא הקפידו כלל.