פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיט ט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט | נתינת מים על משמרת[עריכה]
המשנה (דף קלז:) אומרת שאסור לתלות משמרת ביו"ט ואסור לתת שמרים בשבת על משמרת תלויה (לדעת חכמים שהלכה כמותם). אבל אם היו שמרים מערב שבת שם מותר לתת עליהם מים בשבת. בהמשך מבואר שיש בתליית המשמרת רק איסור מדרבנן שלא יעשה כדרך שעושה בחול. אבל בנתינת שמרים יש איסור תורה.
בהמשך הגמרא נחלקו רבי זירא ורבה משום מה חייב: לרבה משום בורר (וכן משום מרקד) ולרבי זירא משום מרקד (בלבד).
רמב"ם: המשמר חייב משום מרקד ובורר[1].
טור: חייב משום בורר (ולא נכנס אם חייב גם משום מרקד כי לא בא לבאר את גדרי החיוב (ב"י)). וכתב שמותר לתת מים אם היו שמרים במשמרת מערב שבת כדי שיהיו (השמרים) צלולים.
☜ שו"ע: אסור לתת שמרים על משמרת, אבל מותר לתת מים על שמרים שהיו במשמרת מערב שבת.
⤶ אין איסור בורר בנתינת מים על שמרים (שהיו מערב שבת) כיוון שאין במים משהו שצריך ברירה בשונה משמרים שרוצה שיצא מהם היין והוי בורר (משנ"ב).
מותר לתת מים על גבי שמרים שנשארו בחבית כדי לתת בהם טעם יין ואחר כך להוציאם ולשתותם (אחרונים).
מותר לתת מים מערב שבת, והיין יהיה זב מהמשמרת בשבת (ביה"ל).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ הב"י למד ברמב"ם שפסק הלכה כרבה שחייב משום בורר ומשום מרקד (כפירוש רש"י). והביה"ל חולק וסובר שהרמב"ם הסתפק כמו מי ההלכה, ובאמת רבה ורבי זירא חולקים זה על זה (כפירוש תוספות).