פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיט י
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף י | סינון במשמרת ובסודרין[עריכה]
המשנה אומרת (קלט:) שמותר לסנן את היין בסודרין. זעירי מתיר לתת יין צלול למשמרת אבל לא יין עכור. הגמרא מקשה מרשב"ג שהתיר לתת גם יין עכור, ומתרצת שרשב"ג דיבר בין הגיתות[1].
◄הרב המגיד בשם הרשב"א, ר"ן, רש"י, רא"ש, טור, וב"י: יש שלושה חילוקי דינים:
א. יין צלול לגמרי מותר לתת אותו אפילו במשמרת שמיועדת לזה.
ב. יין עכור שיש בני אדם ששותים אותו כמו שהוא[2], מותר לסנן אותו בסודרין (ובלבד שלא יעשה גומא ולא יגביה טפח).
ג. יין שאי אפשר לשתות אלא אם יסנן אותו, אסור לסנן אותו אפילו בסודר.
◄רמב"ם: יין צלול מותר לסנן רק בסודר, ויין עכור (אפילו קצת) אסור כלל. (משמרת אסורה לגמרי, וזעירי התיר לשמר, אבל לא במשמרת (בית יוסף)).
טור: אסור לסנן מים בסודר משום מלבן, ורק במשמרת שמיועדת לכך אין חשש, כי לא יבוא לידי סחיטה. ושאר משקים שאין בהם משום מלבן מותר גם בסודרין. (כדברי רשב"ם שסובר שיש בשריית בגד משום כיבוסו. ועיין בסימן שב).
☜ שו"ע: מותר לסנן במשמרת יין או מים צלולים (רמ"א: אף על פי שיש בו קסמים דקים (וכן אם יש בו קמחים ורוב בני אדם יכולים לשתות כך (משנ"ב[3])), אבל מים אסור בסודר משום ליבון (ואם עומד לכך דינו כמשמרת ומותר (משנ"ב)). ואם הם עכורים (שאי אפשר לשתות אותם כך (משנ"ב)) אסור לסנן אותם. ולרמב"ם אסור במשמרת כלל ורק בסודרין התירו בצלולים[4]. ויין מגיתו כל זמן שהוא תוסס טורפו בתוך החבית ונותן לתוך הסודר[5] (ולשאר ראשונים- אף למשמרת (משנ"ב)).
⤶ לדינא: משמרת מותרת, וביין עכור טוב להחמיר כדעת הרמב"ם שלא לסננו כלל (משנ"ב).
גדר צלול:
◄ ר"ן, הרבה אחרונים ומשנ"ב: כל שרוב בני אדם יכולים לשתות אותו.
◄ ב"ח: שכל בני האדם ישתו אותו כמו שהוא, (ומסננים אותו שיהיה עוד יותר צלול).
טעם האיסור לסנן מים בסודר:
◄ לטור (לפי הב"י): שרייתו זה הוא כיבוסו.
◄ למג"א וגר"א: שמא יבוא לידי סחיטתו ביד (ולא אומרים שרייתו זה הוא כיבוסו כיוון שהסודר נקי).
יין לבן:
◄ ט"ז: דינו כמים ואסור לסננו בסודר.
◄ אליה רבה: דינו כיין אדום שמותר.
בשאר משקים אין חשש מלבן, ואף אין חשש סחיטה משום שגם כך לא יוכל לסחוט ממנו את ריחו וחזותו של המשקה, ואף לצורך המשקה שבתוכו אין דרך לסוחטו (משנ"ב).
אדם איסטניס ואינו שותה את היין כשיש בו מעט שמרים, הגם שרוב בנ"א שותים אותו כך, אסור לו ולא בטלה דעתו (ביה"ל).
במשמרת אין חשש של כיבוס (דלא כמג"א שסבר לאסור למ"ד שרייתו זהו כיבוסו בבגד נקי) ולכן הגם שיש לחשוש לדעה המחמירה בשריית בגד נקי (כמובא בסימן שב, ט) כאן אין להחמיר (ביה"ל).
מדברי הרמב"ם (שהביא השו"ע) משמע שלא חשש לכיבוס בסודרין אפילו במים (מכך שכתב שהתירו בסודרים אם המשקים צלולים), כיוון שסבר שלא אומרים שרייתו זהו כיבוסו אם לא מתכוון לכיבוס (גר"א). ואין חשש שמא יסחוט כי מדובר בסודר המיועד לסינון (אבל אם אינו מיוחד, אפילו יין אסור) (גר"א ורע"ב), ולרוב הפוסקים מותר לסנן יין גם בסודר שלא מיועד לכך (ביה"ל).
סיכום (ע"פ המשנ"ב):
א). מותר לסנן יין או מים צלולים במשמרת (ולרמב"ם אסור) ובסודר אסור משום ליבון (וביין לבן מחלוקת).
ב). אסור לסנן יין עכור עד שאי אפשר לשתות אותו כמו שהוא.
ג). אם עכור כך שיש בני אדם ששותים אותו כך, טוב לחוש שלא לסנן אותו[6]* (לרוב הראשונים מותר ולרמב"ם אסור).
| סודר | משמרת (לרמב"ם אסור משמרת בכל מקרה. וכאן זה כדעת רוב הראשונים) | |
|---|---|---|
| מים צלולים | אסור מדין מלבן או מדין חשש סחיטה (אחרונים) | מותר |
| מים עכורים מעט | אסור כנ"ל | אסור |
| מים עכורים מאוד | אסור כנ"ל ומשום בורר | אסור |
| יין צלול | מותר (וביין לבן- לט"ז: אסור. לאליה רבה: מותר). | מותר |
| יין עכור מעט | לרוב הראשונים מותר. לרמב"ם אסור. וטוב לחוש לדבריו | אסור |
| יין עכור מאוד | אסור לכו"ע משום בורר | אסור |
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ רש"י: בין הגיתות מותר כי שותים את היין כך ואין בזה בורר. רמב"ם ורי"ף: בין הגיתות מותר כי השמרים עוד לא נפרדו מהיין והוי כדבר אחד.
- ↑ הר"ן מדגיש, אפילו אם רוב בני האדם לא שותים אותו כמו שהוא, כיוון שיש ששותים אותו כך, מותר.
- ↑ המג"א כותב להתיר בזה אפילו במשמרת. ושאר האחרונים תמהו כיצד התיר במשמרת כשיש קמחים. ובביה"ל כתב שכדברי המג"א משמע בכלבו וכך עולה מפירוש רש"י על המשנה. ולדינא הסכים שאם יש מעט קמחים מותר.
- ↑ עיין לקמן מדוע הרמב"ם לא חשש לכיבוס או סחיטה.
- ↑ המקור: בגמרא 'יין מגיתו', שאז כולם שותים את היין כמות שהוא ודינו כצלול (משנ"ב). הרמב"ם מתר גם בסודר משום שלדעתו 'יין מגיתו' הוא יין שלא נפרש ממנו השמרים עדיין ודינו כדבר אחד, ולא שייך בו שם בורר כלל.
- ↑ * הגרש"ז (שש"כ ג, נב) מתיר בשעת הצורך לסנן חלב בסודר וכדומה מחתיכות קרום שיש בו, ודימה את זה ליין שעכור במקצת.