פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכ ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | משקה הזב על יין[עריכה]
בסימן רנב, ה נפסק שמותר לשתות משקים שזבו מענבים וזיתים שעברו ריסוק מערב שבת (כיוון שגם אם יסחוט בשבת, אין בזה עוד חיוב חטאת).
◄ בעל התרומה, מרדכי, סמ"ק וטור: מותר לשתות משקים היוצאים מענבים אם הם נופלים לתוך כלי שיש בו יין, כיוון שהמשקים מתבטלים ביין הקיים. (ואין בזה משום דבר שיש לו מתירים כיוון שהמשקים מתבטלים מיד בתוך היין (מרדכי)).
☜ כך פוסק שו"ע (וכן את דין ענבים שעברו ריסוק בע"ש[1]).
⤶ אם יש מרחק בין הענבים ליין שמתחת אסור (ספר התרומה).
צריך שיהיה ביטול בשישים (משנ"ב).
מותר לתת ענבים בתוך מים שיתבקעו ויצאו מימם, וכן מותר להשרות צימוקים במים בשבת (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בסימן רנג מתבאר שלדעת השו"ע לא צריך דיכה גמורה מערב שבת כדי להתיר את המשקים היוצאים בשבת, ולדעת הטור והתרומה צריך דיכה גמורה, והוסיף שכל שכן שמותר לאכול דבש שזב מחלת דבש שריסקה מערב שבת. וכתב הבהי"ל שהלכה כדעת הטור והתרומה שאין להתיר בלי דיכה.