פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכא ב
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | מי מלח[עריכה]
הקדמה למעבד באוכלין (סעיפים ב- ו)[עריכה]
1. שני איסורים אסרו חכמים במליחת ירקות (כבישה):
- לכבוש ירקות במלח. (לרש"י: מפני שהם מתקשים והוי כמעבד. לרמב"ם : דומה למבשל).
- לעשות מעשה שנראה ככובש ירקות, (הכנת מי מלח, מליחת כמה ירקות הגם שהולך לאוכלם מיד). אבל אם לא נראה ככובש כבשים אין איסור (בהכנת מעט מי מלח, וכן במליחת חתיכה אחת).
2. דברים שהמלח לא פועל בהם עיבוד- אין בהם איסור. (ורק שלא יראה ככובש כבשים- שלא ימלח להרבה זמן).
3. מעבד באוכל אינו אלא מדרבנן (משנ"ב).
(לפעמים יש איסור גם אם לא כובש ממש, אבל כיוון שמכין לחול אסור).
נחלקו ת"ק ורבי יוסי (משנה בדף קח.) אם מותר לעשות מי מלח (הלמי) בשבת. ת"ק מתיר מעט ואוסר הרבה ורבי יוסי אוסר בין מעט ובין הרבה, ומתיר רק אם נותן שמן קודם. הגמרא בעירובין (יד:) אומרת שאין הלכה כר"י.
רי"ף, רא"ש, רמב"ם וטור: הלכה כת"ק שמותר מעט ואסור הרבה.
בהמשך הגמרא שם: אין עושין מי מלח עזים. ומפרש אביי: שני שליש מלח ושליש מים.
ר"ן וטור: אסור להכין מי מלח עזין אפילו מעט[1].
☜ שו"ע: אסור לעשות הרבה מי מלח כדי לתת לתוך הכבשים שדומה למעבד[2], אבל יכול לעשות ממנו מעט. ומי מלח עזים אסור אפילו מעט.
אם עושה הרבה מי מלח שלא לתת לתוך כבשים:
◄ לתוספת שבת: מותר אפילו הרבה.
◄ לאליה רבה ושו"ע הרב: אסור הרבה. וכך משמע במאירי לאסור, משום שנראה כמכין לחול.
אסור להכין הרבה מי מלח אפילו אם נותן בהם אחר כך שמן, כיוון שבשעה שהכין אותם מתחילה כבר עשה איסור. אבל אם נותן שמן לפני, יש מקילים בזה (משנ"ב).
◄ מג"א: אסור להכין מי מלח מועטין לצורך סעודה אחרת[3].
◄ אליה רבה וביה"ל (על פי כמה ראשונים): מותר מעט אף לצורך סעודה אחרת.