פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכא ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג | מליחת ירקות[עריכה]
הגמרא (קח:) אומרת שאסור למלוח צנון (משמע שרק כמה חתיכות נאסרו), אבל מותר למלוח חתיכה חתיכה ולאכול. נחלקו האמוראים אם מותר למלוח ביצה.
◄רש"י: אסור למלוח ארבע או חמש חתיכות כי נעשות קשות ודמי למתקן.
◄רמב"ם: אסור משום שנראה ככובש כבשים ודומה למבשל.
⤶ טור: מותר למלוח חתיכה חתיכה ולאוכלה.
רי"ף, רמב"ם וטור: מותר למלוח ביצה.
☜ שו"ע: אסור למלוח כמה חתיכות של צנון[1], (או שאר ירקות שרגילים למלוח. ומה שלא רגילים למלוח מותר (פרמ"ג)), כי דומה לכובש כבשים וכמבשל. ויכול למלוח אחת אחת ולאכול. אבל ביצים מותר למלוח (כי אין דרך למולחם, והמלח אינו מועיל להם כ"כ (משנ"ב)).
⤶ לדעת רש"י טעם האיסור הוא משום מתקן (משנ"ב).
אסור למלוח כל ירק שרגילים למולחו (כצנון) (מג"א), ודבר שלא רגילים לכבוש אותו מותר (פרי מגדים).
מליחה של כמה חתיכות: אסור אפילו אם דעתו לאכלם מיד (משנ"ב).
מליחת חתיכה אחת: הגמרא מתירה למלוח חתיכה אחת כי אין בזה כבישה וגם לא נראה כמעבד.
◄ ט"ז: אם מניחה שתזיע אסור מדינא, אך יכול להמתין שיזיעו מעט.
◄ מגן אברהם ואליה רבה: אסור גם בחתיכה אחת, וכך נהגו העולם.
⤶ משנ"ב: מנהגנו לחתוך חתיכות ולמלוח אותם ולתת עליהם חומץ, וההיתר בזה הוא כיוון שלא מניח אותם במלחם אלא שופך חומץ או שמן אחרי המליחה[2].
מי שעושה סלט, ומולח את הירקות ומעמידם הרבה זמן במלחם ואחר כך שופך עליהם חומץ ושמן, אסור מדינא, כיוון שזה דומה טפי למעבד (משנ"ב).
◄ ט"ז: לפי דברי השו"ע אסור לתת יין לתוך חומץ כי דומה לכובש כבשים.
◄ יד אהרן: אסור משום שדומה לעובדין דחול.
⤶ ואם המטרה היא להחליש כוח החומץ, מותר לכו"ע (משנ"ב).
אסור לכו"ע לתת מלפפון לתוך חומץ לעשותו מלפפון חמוץ[3]* (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ קשיא לי: לטעמו של הרמב"ם משום שדומה למבשל, הרי אין הבדל כמה חתיכות האדם מולח, ואסור כבר אחת (וכן ברמב"ם כתב שאסור למלוח חתיכת צנון...) וא"כ מדוע פסק השו"ע את טעמו של הרמב"ם ומצד שני אסר רק כמה חתיכות.
- ↑ כך כותב המג"א להתיר מאחר ושופך מיד שמן. וקשיא לי מדוע אם כן אסר במשנ"ב (בשם הרמב"ם, בסעיף הקודם) להכין מי מלח אפילו אם ייתן אחר כך את השמן לתוכם, משום שנראה ככובש כבשים, ואילו כאן לא חשש לזה. התוספת שבת כותב שבחתיכות צנון הדרך היא לתת שמן אחר כך ולא נראה כהולך לעבד (לפי זה אם מדובר על ירקות שלא רגילים לשפוך בהם שמן, יהיה אסור כמו מי מלח).
- ↑
* מלפפונים כבושים שנעשו בבית, ופתחו את הקופסא בשבת וראו שעוד לא גמרו להכבש, כתב בלוית חן (סימן ס) שנכון להחמיר ולא להכניסם חזרה לתוכה שיגמרו תהליך החימוץ (וע"ש באופן מסוים שהתיר).