פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכד ד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שכד ד

סעיף ד | הכנת ותיקון המאכל[עריכה]

המשנה (קנה.) אומרת שמותר להתיר פקיעי עמיר לפני בהמה (להתיר הקשים שאגודים יחד) ומפספסין את הכיפין (מפזרים את העשבים שתריח הבהמה ולא תקוץ בהם) ולא את הזירין.

נחלקו האמוראים האם הכנת המאכלים מותרת אך השבחת המאכלים אסורה, או להיפך:

רב הונא סובר שהשבחת מאכל מותרת ותיקון המאכל אסור (לדעתו פקיעין וכיפין אלו ענפים קשים אגודים בשנים או שלושה קשרים, וזירין אלו ענפי ארז, שאסור לתקנם משום שאפשר לאוכלם גם בלי זה).

רב יהודה סובר שהשבחת מאכל אסורה ותיקון המאכל מותר (לדעתו פקיעין וזירין אלו ענפים קשים אגודים בשנים או שלושה קשרים, וכיפין אלו ענפי ארז. בפקיעים התירו רק התרה ולא פספוס, שמותר לתקן מאכל ולא להשביחו. בענפי ארז התירו אפילו פספוס, כי ללא זה אינם מאכל ומותר לתקן מאכל, וזירין אסורים בפספוס ומותרים בהתרה (כמו פקיעים)).

הגמרא מקשה על רב הונא ופוסקת הלכה כרב יהודה^[1].

☜ שו"ע: הכנת מאכל מותרת (משום צער הבהמה (משנ"ב)) והשבחת המאכל אסורה.

רמ"א (שלטי הגיבורים): יש אומרים שרק קשר שאינו של קיימא מותר להתירו.

⤶ יש אחרונים שכתבו שכו"ע מודים שאסור בזה בקשר של קיימא (תוספת שבת ובית מאיר). ויש אחרונים שכתבו שהרמב"ם חולק ומתיר בזה (רעק"א). ומכל מקום אין להקל בזה (כי כמה ראשונים החמירו אף במאכלי בהמה) (משנ"ב).

הערות שוליים[עריכה]