פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכד ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו | חיתוך דלעת לכלבים[עריכה]
נחלקו ר"י ור"ש (קנו:) האם מותר לחתך נבילה ודלעת לפני הכלבים. רבי שמעון מתיר, ורבי יהודה אוסר אם לא הייתה נבילה מבעוד יום.
רש"י ורא"ש: מדובר במשנה על דלעת תלושה מערב שבת, אלא שאינה מיועדת למאכל כלבים אלא למאכל אדם, וקמ"ל שאין בזה השבחת מאכל (שאסורה לרב יהודה. או תיקון מאכל לרב הונא). אבל אם לא תלשה מבעוד יום אסור (משום שגם רבי שמעון מודה במוקצה במחובר, כיוון שלא תלשה הקצה דעתו ממנה, כמו גורגורת וצימוקים (בית יוסף)).
☜ טור ושו"ע: מותר לחתוך דלעת לפני הכלבים כשנתלשה מבעוד יום.
⤶ דווקא אם הדלעת קשה שללא חיתוך הדלעת הכלבים לא יוכלו לאכול אותה (משנ"ב).
אסור לחתוך את הדלעת דק דק משום טוחן, ואם עושה כן כדי להאכילם מיד מותר (משנ"ב). אבל דבר שנאסר משום טירחה באוכל, אסור אפילו לאלתר (שער הציון).
דלעת שהייתה מחוברת מערב שבת אסורה לכו"ע (משנ"ב), ואפילו אם תלשה גוי בשבת אסורה (שער הציון).