פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכה ז

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שכה ז


סעיף ז | ספק אם עשה בשביל יהודי[עריכה]

הגמרא אומרת (ביצה כד.) שבספק אם גוי ליקט בשביל יהודי או גוי, וכן בספק אם לקט בשבת או בע"ש, אסורים (ונשמע שאין חילוק בינו לאחרים בזה).

☜ וכך פוסק שו"ע.

⤶ למרות שזה ספק בדרבנן אסרוהו משום שזה דבר שיש לו מתירים (משנ"ב).

  1. אם גוי אומר ליהודי שהוא יביא לו פירות בשבת, והלך היהודי לבית הגוי ושם הביא לו פירות, יש בזה ספק עבור מי ליקטם הגוי, ובזה עוסק השו"ע[1]. אך אם הביא הגוי פירות או פת חמה ליהודי, אסור להנות מהם, כיוון שודאי קטף או אפה אותם בשביל היהודי (אחרונים).

  2. כשיש שתי ספיקות יחד, ספק היום או אתמול וספק ליהודי או לא, בשבת עצמה אסורים (כי גם אם הגוי ליקט בשביל עצמו אסורים כנ"ל בסעיף ה), ובמוצאי שבת מותרים מיד מדין ספק ספיקא (תוספת שבת, פרי מגדים וחיי"א).

❖ מוצאי שבת[עריכה]

שמואל (קנא.) אומר שגוי שהביא חלילין כדי לספוד בהם יהודי, חוששים שמא מחוץ לחומה לנו (היו).

◄ רש"י, רא"ש, סמ"ג, תרומה והגהות מימוניות: שמואל מיקל שיש לתלות שהגוי הביא ממקום קרוב את החלילים, ובמוצאי שבת מותרים מיד. (לדעה זו גם בשבת עצמה מותר בספק, אם אין איסור משום מוקצה, שכן החמירו במוקצה החמירו יותר[2] (ב"י ושער הציון)).

◄ רי"ף ורמב"ם: שמואל מחמיר וחושש שמא באו מחוץ לחומה ואסורים בכדי שיעשו.

☜ שו"ע: צריך לחכות בכדי שיעשו, ויש מתירים מיד.

⤶ אליה רבה: משמע מהאחרונים להקל במוצאי שבת. והחיי אדם ופרי מגדים מקלים רק במקום צורך או מצווה[3].

  1. סתם פירות הנמצאים ביד הגוי בשבת, יש להחמיר בהם כפירות שנקטפו היום ולא להנות מהם עד כדי שיעשו[4] (ביה"ל).


הערות שוליים[עריכה]

  1. כלומר יש שתי דרגות של ספק, יש ספק שקול כמו בחלילין שאולי הגוי הביא ממקום קרוב שבזה נחלקו הראשונים ובזה השו"ע הביא שתי דעות. ויש ספק שאינו שקול אלא מסתמא הגוי הביא בשביל היהודי ובזה מודים הראשונים שאסור. [והסמ"ג סובר שגם בסתמא נחשב לספק שקול]. (עיין בביה"ל בכל זה).

  2. ואין אומרים לדעתם שזה דבר שיש לו מתירים, כיוון שכל עיקר האיסור הוא גזירה ובזה לא אסרו (גר"ז).
  3. למרות שלדעה המקילה מותר אפילו בשבת עצמה, אין אנחנו מקילים בזה בשבת עצמה, כי בשבת החמירו בכל הספיקות, אפילו בספק תחומי (שער הציון).
  4. לכאורה נראה שאכן יש להחמיר בהם שלא להשתמש בהם בשבת, אך מניין שנקטפו בשביל היהודי, אולי הגוי קטף בשביל עצמו? ואם כך אולי לא צריכים לחכות בכדי שיעשו. ונראה מדברי הביה"ל שכיוון שלדעת רבינו יונה והר"ן סתם פירות נחשבים כודאי נקטפו היום, הרי שיש כאן רק ספק אחד, שמא קטף הגוי עבור עצמו, ואם כך חוזר הדין שספק אחד אסור. ועדיין צ"ב.