פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכו ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו | חימום בגד וכלי[עריכה]
הברייתא (מ:) מתירה לחמם בגד ולהניחו על גבי בטנו, אך אוסרת לחמם קומקום של מים ולהניחו על בטנו בשבת (רש"י: שמא ישפכו עליו ונמצא רוחץ בחמים. תוספות: משום שנראה כרפואה) ודבר זה אסור אף בחול מפני הסכנה (שהם רותחים ויכווה מהם).
☜ כך פוסקים טור ושו"ע.
רמ"א: אך מותר לחמם בגד ולהניחו על בטנו.
כלי סגור:
◄ לרש"י ור"ן האיסור להניח כלי עליו הוא שמא ישפך עליו, ולפי זה מותר להניח עליו בקבוק סגור שאינו יכול להשפך[1].
◄ לתוספות אסור משום שניכר שעושה לרפואה.
⤶ ולצורך גדול יש להקל (משנ"ב[2]*).
מותר לחמם בגד או כלי מצד רפואה אפילו לדעת התוספות (משנ"ב).
מים פושרים:
◄ פרי מגדים: אסור להניח אפילו מים פושרים.
◄ ביה"ל: נראה שאין איסור במים פושרים.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ עיין בשער הציון (ס"ק ט) שנראה מדבריו שאם המים חוממו מערב שבת שלא שייך לאסור בהם רחיצת איבר אחד, אין בהם חשש שמא ישפכו ומותר.
- ↑ * לכאורה בכלל זה דין בקבוק גומי שנועד לחימום. אלא שייתכן שדינו קל כי גם בריאים רגילים להניחו עליהם כדי להתחמם ולא בשביל רפואה והוי כמאכל שגם בריאים רגילים לאוכלו שמותר אפילו למי שיש לו מיחושים לאוכלו (סימן שכח, לז). ואחר כך ראיתי שכן כתבו להתיר הגרש"ז (שלחן שלמה, ס"ק ז) האור לציון (לו, א), החזון עובדיה (ג, שפח) ועוד.