פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכח מ
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף מ | חושש במעיו[עריכה]
הגמרא (סו:) אומרת שהחושש במעיו יכול להניח עליהם כוס שמעלה הבל (ועל ידי ההבל המעיים נצמדות לדופן ומתיישבות במקומם (רש"י)).
☜כך פוסקים טור ושו"ע (אע"פ שמעלה הבל, מותר[1]).
⤶ טעם ההיתר מוזכר בסעיף מב, שאין רגילות לעשות עם זאת בעזרת סממנים, ואין חשש שמא ישחוק סממנים.
הוא הדין שמותר לתת בגדים חמים, או חרסים חמים ולמי שחש בבטנו, וכנזכר בסימן שכו (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ וכוונת הטור בזה שלא נאמר שכמו שאסרו לרחוץ במים חמים בשבת, כך נאסר בזה (משנ"ב). ואע"פ שזו רחיצת איבר אחד המותרת בשבת, כיוון שאלו מים שהתחממו בשבת מעט, היה מקום לאסור אפילו באיבר אחד, קמ"ל שלא.