פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלח ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג | שעון המתקתק[עריכה]
אגור: מותר להכין שעון שעושה קול בשעת עבודתו, משום שרק דבר שיש רעש גדול בהפעלתו (כמו ריחיים של מים) אסור בשבת, משום שיאמרו שעשה כך בשבת, אבל השעון הזה שידוע שמכינים אותו ביום שלפניו- אין חשש ומותר.
☜ כך פוסק שו"ע.
דיני עריכת השעון:
בשבת עצמה אסור לערוך את השעון. ויש בזה איסור תורה לחלק מהאחרונים (חיי אדם ופרמ"ג[1]), ואפילו בעודו הולך אסור להמשיך את הילוכו (ובשעון כיס שלא מתקשקש כתב הפרי מגדים שלא ברור לאסור הדבר, אלא שנהגו איסור גם בהם (שער הציון)).
לצורך חולה שאין בו סכנה אפשר להקל להמשיך את פעולת השעון (דלא כחיי אדם שהסתפק שמא יש בזה איסור תורה אפילו בעודו הולך) (משנ"ב). ועל ידי גוי מותר להעריכו אפילו אם פסק ממהלכו (אחרונים).
לעניין שאר מצוות:
◄ חיי אדם: מחמיר אפילו בגוי, אלא אם כן השעון כבר ערוך.
◄ שער הציון: מסתפק אם אפשר להתיר בשעון כיס אפילו שלא לדבר מצווה, אם עושה על ידי גוי בשעה שהשעון ערוך.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
ביביע אומר (א, כא, אות טז) הביא דעות הפוסקים החולקים על החיי אדם שאין בעריכת שעון משום איסור תורה. ולכן כתב שבמקום שלא ברור לאיסור מותר להמשיך את פעולת השעון. ובשש"כ (פרק כח הערה נז ונח) כתב שאמנם החזו"א (נ, ס"ק ט) כתב לחלוק על החיי אדם, אך לדינא הסכים שיש בזה איסור תורה. אך הביא שם מהרבה אחרונים שכתבו להקל בזה לדינא. ובהלכה למעלה (כח) סתם לאסור בזה גם בשעה שהשעון הולך.
ולעניין שעון שנטען על ידי תנועת היד כתב שם בהערה שמותר לעונדו בשבת בעודו פועל (שאין בזה תיקון כלי אלא הארכת זמן פעילות השעון, ולא שייך תיקון כלי בדבר שנעשה כמה פעמים ביום, ע"ש). וכן הסכימו עוד אחרונים להקל בזה (עיין יחווה דעת (ב, מח שאלה ד)).