פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ לא

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמ לא

סעיף לא – קריעה ביו"ט ובחוה"מ[עריכה]

קריעה ביו"ט[עריכה]

• כתב השו"ע ע"פ הרמב"ם והרמב"ן: "אין קורעין ביום טוב, אפילו ביו"ט שני של גליות, אפילו קרובים של מת".

קריעה בחוה"מ – עיין לקמן סי' תא סע' ב. [עריכה]

מועד קטן כד ע"ב[עריכה]

משנה: אין קורעין {בחול המועד}, ולא חולצין, ואין מברין, אלא קרוביו של מת.

גמרא: ... חכם שמת - הכל קורעין עליו... ואי אדם כשר - חיובי מחייב לקרוע.

• האם קורעים על מת בחוה"מ: (ב"י, ש"ך ס"ק מו, ט"ז ס"ק יח, ילקו"י הלכות אבלות עמ' סח, חזו"ע אבלות דיני קריעה סע' טו)

• רמב"ם (פירוש המשניות מו"ק פ"ג מ"ז), רמב"ן (תורת האדם שער הסוף - ענין הקריעה ד"ה מתניתין אין קורעין), רא"ם, מרדכי (מו"ק רמז תתפד) וטור – החייבים לקרוע (הקרובים, העומד בשעת יציאת נשמה, על אדם כשר או על חכם) - קורעים, אך לא קורעים קריעה של רשות (כשלא חייב לקרוע).

• ראבי"ה (ח"ב הל' אבל סי' תתמא) סמ"ק (מצווה צז) והגהות הסמ"ק (מצווה צז הגהה יז) – לא קורעים כלל בחוה"מ, שאסור לקרוע במועד מדין תיקון כלי.

• תרוה"ד (סי' רפח) – נוהגים באשכנז לקרוע בחול המועד רק על אביו ואמו.

  • הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ם והרמב"ן: "אבל בחול המועד, קורעין על כל אחד כפי מה שהוא, אם עומד בשעת יציאת נשמה או אם הוא אדם כשר או חכם על כל אחד, כדינו שנתבאר".
  • אך הרמ"א הביא את מנהג תרוה"ד: "וי"א דנוהגין שאין לקרוע בחול המועד, רק על אביו ואמו; ועל שאר מתים {קרוביו (ש"ך ס"ק מה)} קורעין לאחר המועד^[1], ובמקום שאין מנהג, יש לקרוע על כולם".
  • וכתב משאת בנימין, שבאשכנז נהגו לקרוע רק על אביו ואמו, ובפולין: נהגו לקרוע על כולם.
  • וכתב הט"ז, במקום שאין מנהג יש לקרוע על כולם בחול המועד. וכ"פ הפני ברוך (סי' כח סע' ב).
  • וכתבו החזו"ע והילקוט יוסף, שמנהג ירושלים לקרוע רק על אביו ואמו בחוה"מ, ועל שאר הקרובים אחר הרגל. ובשאר מקומות יקרע על כולם בחוה"מ, כדעת השו"ע. וכ"כ ביביע אומר (ח"ד יו"ד ס' כה).

החלפת הבגד שקרע בחול המועד[עריכה]

• כתב הילקוט יוסף (הלכות אבלות עמ' סח): "וחייב תכף להחליף את הבגד הקרוע שאין אבלות במועד". וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"א עמ' רמג), מאמר מרדכי (צרור החיים פ"ו תשובה סז) ושו"ת ציץ אליעזר (ח"ה סי' ה אות א).

שמועה רחוקה בחול המועד^[2][עריכה]

• לסוברים שיש לקרוע בחוה"מ, האם קורע גם כששומע שמועה רחוקה שמת לו מת: (ט"ז ס"ק יח, ש"ך ס"ק מז)

• מהרי"ט (ח"ב סי' לו, הובא בפת"ש ס"ק יג) – קורע על אביו ואמו (כמו ביום קבורה).

• רש"ל, ב"ח, ט"ז וש"ך – לא קורע על אף אחד. כיון שהרגל מפסיק את האבלות, וכ"ש שמפסיק את הקריעה.

  • הכרעה: הברכי יוסף הביא שמנהג ירושלים הוא כדעת הרש"ל וסיעתו, שאין לקרוע בשמועה רחוקה שבחוה"מ. וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"ג סוף הע' ט עמ' קנז) שאם שמע שמועה רחוקה בחול המועד סומכים על דעת הרמב"ם וסיעתו (הסוברים שלא קורעים כלל על שמועה רחוקה) - שלא לקרוע.

קריעה בחול המועד כשהמת נפטר ביו"ט[עריכה]

• כתב המשנה למלך (הובא בפת"ש ס"ק יא) שדווקא אם מת בחול המועד - קורעים עליו בחול המועד, אבל אם מת ביו"ט - אסור לקרוע עליו בחוה"מ, דכיוון שנדחה, יידחה לאחר המועד. וכ"פ המג"א (או"ח סי' תקמז) בשם המהר"ם מלובלין.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]