פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שסא ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג – ליווי המת[עריכה]
ברכות יח ע"א[עריכה]
אמר רחבה אמר רב יהודה: כל הרואה המת ואינו מלוהו - עובר משום: "לועג לרש חרף עשהו", ואם הלוהו מה שכרו? אמר רב אסי: עליו הכתוב אומר: "מלוה ה' חונן דל, ומכבדו חונן אביון" {ה' מלווה לו כסף (זוכה לעושר) ומכבדו}.
מועד קטן כז ע"ב[עריכה]
רב המנונא איקלע לדרומתא, שמע קול שיפורא {שופר} דשכבא {שמת מת}. חזא הנך אינשי דקא עבדי עבידתא, אמר להו: ליהוו הנך אנשי בשמתא {נידוי}! לא שכבא איכא במתא!? אמרו ליה: חבורתא {שדואגים לצרכי המת} איכא במתא. - אמר להו: אי הכי - שריא לכו.
כתב השו"ע ע"פ רבנו יונה והרא"ש: "הרואה את המת ואינו מלוהו, עובר משום לועג לרש ובר נידוי הוא, ולפחות ילוונו ד' אמות".
וכתב רבנו יונה (הובא בב"י) שאף כאשר נושאים את המת ממקום למקום, הרואהו צריך ללוותו ארבע אמות.
ליווי המת כשאין לו כדי צורכו[עריכה]
כתב שו"ת יד אליהו (הובא בפת"ש ס"ק ב) שליווי ד' אמות הוא דווקא כשיש למת ליווי כדי צורכו, אך אם אין לו מלוויים כדי צורכו - ילווהו עד הקבר.
אך בהעמק שאלה (חיי שרה סי' לד אות ב) חלק וכתב שאף כשאין לו כל צרכו - די בליווי ד' אמות. וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"א דיני לוית המת סע' א, עמ' רצז): "די לו ללכת עם המלווים ד"א כיון דלאו הכי יש שם חברה קדישא שמטפלים בו".
והוסיף בחזו"ע (ח"א דיני לוית המת הע' א, עמ' רצט) ע"פ הלקט יושר (יו"ד עמ' פח), שאחר שמלווה אותו ד' אמות נכון לעמוד מפניו עד שאינו יכול לראות את מיטת המת.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים