פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שעד ז

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שעד ז

סעיף ז – אבלות על קרובי קרוביו[עריכה]

  • על אלו קרובי קרוביו, יש לנהוג מנהגי אבלות: (ב"י, פת"ש ס"ק ג)
  • רמב"ם ורמב"ן – דווקא כשקרובי קרוביו הם קרובי שאר, ולא קרובי חיתון (כגון: אשת אחיו או אשת בנו).

  • רא"ש – על כל קרובי קרוביו נוהג מנהגי אבלות.

  • חכמי צרפת (הובא ברמב"ן) – דווקא כשהמת קרוב אליו באיזה קירבה, אך אם אינו קרוב אליו - אינו מתאבל.[1]

    • הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ם וסיעתו: "אין מתאבלים עם הקרובים שמתאבלים עליהם, אלא כשמתאבלים על הקורבה דשאר[2], כגון בנו ואחיו שמתאבל על בן ובת שלהם. אבל על קורבה דקדושין שלהם, כגון שמתה אשת בנו או אשת אחיו או בעל בתו או בעל אחותו - אינו מתאבל עליהם".
    • ומהרמ"א בסעיף הקודם משמע, שהיום לא נוהגים כלל להתאבל על קרובי קרוביו. וכ"פ החזו"ע.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]

  1. כגון: שאחיו מאביו יושב שבעה על אחיו מאמו. כיוון שאין לו כלל קרבה אל המת, אינו מתאבל עליו.

  2. כתב שו"ת תשובה מאהבה (פת"ש ס"ק ג) שאשת אביו או בעל אמו שנפטרו – צריך לנהוג עליהם מקצת אבלות, משום שחייב בכבודם.