פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שעח ט

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שעח ט

סעיף ט – סוג המאכלים שמברין בהם[עריכה]

מסכת שמחות פרק ג הלכה יז[עריכה]

מקום שנהגו לנחם אבלים בבצים ועדשים מאכילים, מקום שנהגו בבשר ויין מאכילין, הכל לפי המנהג.


בבא בתרא טז ע"ב[עריכה]

תנא אותו היום נפטר אברהם אבינו ועשה יעקב אבינו תבשיל של עדשים לנחם את יצחק אביו. ומאי שנא של עדשים? אמרי במערבא משמיה דרבה בר מרי מה עדשה זו אין לה פה אף אבל אין לו פה, דבר אחר מה עדשה זו מגולגלת אף אבילות מגלגלת ומחזרת על באי העולם. מאי בינייהו? - איכא בינייהו לנחומי בביעי {"אין להם פה אבל אינם מתגלגלים כגלגל" (רש"י)}.


  • כתב הרמב"ן (תורת האדם שער האבל - ענין האבלות אות עח): "ומנחמין תחילה בתבשיל זה של עדשים או בביצים זכר לאבלות ואחר כך אוכלין כל צרכן".

  • וכ"כ השו"ע ע"פ רמב"ן: "מקום שנהגו להברות בבשר ויין ומיני מטעמים - עושים; ומברין תחילה בבצים או בתבשיל של עדשים, זכר לאבילות, ואח"כ אוכלים כל צרכם".

קילוף הביצה ע"י האבל[עריכה]

  • כתב האורחות חיים (הלכות אבל עמ' 582, הובא בב"י) לא יקלף האבל לבד את הביצה, אלא יקלפו לו, כי כשמקלף בעצמו נראה כרעבתן. וכ"פ רע"א (סע' ט ד"ה בביצים)

מתוך הספר שירת הים - לפרטים