פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שפ כב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כב – מלאכות שהן כבוד הבית[עריכה]
מסכת שמחות פרק יא הלכה ט[עריכה]
כיבוד הבית, והדחת הכוסות, והצעת המיטות, אין בהן משום מלאכה לאבל.
כתב השו"ע: "כיבוד הבית, הדחת כוסות והצעת המטות – אין בהם משום מלאכה לאבל; וכן מותר לאשה לאפות ולבשל בימי אבלה (כל הצריך לה, אבל מה שאינו צריך לה – אסור). וכן אשה המשרתת בבית בעל הבית אחד, ואירעה אבל – מותרת לאפות ולבשל ולעשות שאר צרכי הבית, בין שהיא משרתת בחנם בין בשכר".
וביאר הט"ז (ס"ק א) שעל אף שאסור לאבל לעבוד, למשרתת אבלה - מותר לעבוד, משום שעושה רק מלאכות הבית. אך לשמש בית הכנסת - אסור לעבוד באבלותו.
אך שו"ת לחמי תודה (הובא בפת"ש ס"ק ח) כתב ששמש בית הכנסת שהוא אבל - רשאי ללכת בערב שבת לבית הכנסת, על מנת להכין את צורכי בית הכנסת לשבת.
הקזת דם לאבל[עריכה]
כתב הרש"ל בשם האגודה (הובא בט"ז ס"ק א) שמותר לאבל להקיז את דמו.
אבל שעשה מלאכה[עריכה]
כתבו רבנו ירוחם (הובא בב"י) והכל-בו (הובא בט"ז ס"ק א) שאבל שעושה מלאכה – מנדים אותו.
מתוך הספר שירת הים - לפרטים