פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצא א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א – לקיחת תינוק[עריכה]
מועד קטן כו ע"ב, אבל רבתי פרק א הלכה ב[עריכה]
תנא באבל רבתי: אבל לא יניח תינוק בתוך חיקו מפני שמביאו לידי שחוק, ונמצא מתגנה על הבריות.
וכ"פ השו"ע ע"פ הרמב"ם: "אבל אסור בשמחה; לפיכך לא יקח תינוק בחיקו כל שבעה, שמא יבא לידי שחוק".
וכתב הנטעי גבריאל[1] (הל' אבלות חלק א פרק קיג סע' ט-י) שמכל מקום אם האבל רוצה להרגיע תינוק בוכה - יכול לקחת אותו בחיקו.
קידוש לבנה לאבל[עריכה]
- האם מותר לאבל לומר קידוש לבנה: (פת"ש ס"ק א, משנ"ב סי' תכו ס"ק יא, ביה"ל שם, שעה"צ שם ס"ק יא, פנ"ב סי' י הלכה לב)
מג"א – אם יסיים את ז' ימי אבלותו עד י' בחודש - לא יאמר באבלותו קידוש לבנה. אך אם לא יסיים עד י' לחודש - יקדש בזמנה, ועל אף שמותר לקדש את הלבנה עד ט"ו לחודש, חוששים ליום המעונן.
שבו"י – אינו יכול לקדש לבנה, לפני שיעברו ג' ימי בכיתו (אינו חולק על הדעות האחרות).
שער אפרים – אם יספיק לקדש את הלבנה, אחר אבלותו (עד ט"ו לחודש), ימתין. אך אם לא יספיק, יקדש בזמנה.
- הכרעה: המשנ"ב הכריע כשער אפרים, שאם יכול להמתין לסיום אבלותו – ימתין. ואם לא יספיק יקדש את הלבנה בזמנה. והוסיף בשעה"צ, שראוי שיקדש את הלבנה בביתו. וכ"פ הפנ"ב והחזו"ע (אבלות ח"ב עמ' שיט הל' ג).
הבדלה לאבל[עריכה]
כתב הר הכרמל (יו"ד סי' כ, הובא בפת"ש ס"ק א) שאבל לא יאמר את פסוקי השמחה שלפני ההבדלה, אלא יתחיל מיד את הברכות. וכן פסק החזו"ע (ח"ג הנהגות בית האבל סע' יז).
ברכת הבשמים בהבדלה של אבלים[עריכה]
מועד קטן כז ע"א (אבל רבתי פרק ה הלכה יא)
תנו רבנן: ... ואין מביאין את המוגמר ואת הבשמים לבית האבל. איני: והא תני בר קפרא: אין מברכין לא על המוגמר ולא על הבשמים בבית האבל. ברוכי הוא דלא מברכין, הא אתויי מייתינן! - לא קשיא; הא בבית האבל, הא בבית המנחמין.
כתבו הפנ"ב (סי' כה סע' לה) והחזו"ע (אבלות ח"ג הנהגות בית האבל סע' יז, עמ' נ) שאף שפסק השו"ע בהלכות ט' באב (או"ח סי' תקנו סע' א) שאין מברכים על בשמים במוצ"ש שחל בתשעה באב, מנהג האבלים לברך על הבשמים במוצ"ש.[2]
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
אודות הספר - ראה הערה 224.
- ↑
והביא החזו"ע (אבלות ח"ג עמ' נא-נב) מספר טעמים מדוע התירו לאבל להריח בשמים של הבדלה:
"שאני ט' באב שהוא על חרבן בית המקדש דחמיר טובא".
שבתשעה באב ישנו טעם נוסף שתיקנו שלא להריח "שבטלה הקטורת שהיתה מעלה ריח ניחוח לה', מה שאין כן באבל".
האיסור להביא בשמים ומוגמר הוא משום תענוג ושמחה, "מה שאין כן הבשמים של מוצ"ש שמתכוונים לשם מצוה".
בהרחת בשמים אין פגיעה בכבוד המת ולכן אין לאוסרו.