קנאין פוגעין בו

בני אדם כשרים המקנאים קנאת ה', הורגים את העובר על עבירות מסויימות בשעה שרואים את מעשה העבירה.

סמכויות הענישה מסורות רובן ככולן לבית הדין. למרות זאת, ישנן עבירות מסויימות, שבני אדם כשרים המקנאים קנאת ה', הורגים את העובר עליהן בשעה שרואים את המעשה.

לדוגמא: מי שבועל גויה לעיני עשרה אנשים מישראל - "קנאין פוגעין בו". פנחס בן אלעזר - שהרג את זמרי בשעה שבעל את המדיינית - יישם כלל זה הלכה למעשה. וכן: מי שמקלל את ה' בשם עבודה זרה - "קנאין פוגעין בו". כמו כן: מי שגונב כלי שרת - "קנאין פוגעין בו".

במה דברים אמורים, בקנאי הפוגע בעובר העבירה ביוזמת עצמו, ללא התייעצות ונטילת רשות על כך, אבל קנאי הבא לשאול בבית הדין אם לפגוע בעובר העבירה, ואפילו בשעת מעשה, אין בית הדין פוסקים לו שמותר לו להרוג את החוטא ("הבא לימלך, אין מורין לו").