שושבינות

מתנות שהידידים שולחים לחתן לצורך הוצאות ימי המשתה.

בזמן חז"ל היה נהוג, שכשאדם היה נושא אשה, היו ידידיו שולחים לו מתנות לצורך הוצאות שבעת ימי המשתה, ואותם הידידים היו אוכלים ושותים עם החתן במשך כל שבעת ימי המשתה.

מתנות אלו נקראות "שושבינות", והידידים ששלחו אותם נקראים "שושבינים".

ה"שושבינות" - אינה מתנה גמורה, אלא כעין הלוואה, שכן כוונתו של הידיד בשולחו את ה"שושבינות" היא על דעת כן שחברו החתן יחזיר לו "שושבינות" כאשר הוא ישא אשה.

לכן, אם לאחר מכן ה"שושבין" נשא אשה, ומקבל השושבינות לא החזיר לו שושבינות, הינו רשאי לתובעו לבית הדין ולהוציא ממנו את השושבינות.