תגלחת
|
|
תגלחת היא הסרת השיער בתער. התגלחת עצמה איננה איסור או מצוה, אך במצבים מסויימים יש מצוה או איסור בתגלחת.כמו כן, תגלחת הנשית בהקפת הראש אסורה (גילוח כל הראש הוי הקפה האסורה).
איסורי תגלחת[עריכה]
תגלחת בשבת[עריכה]
תגלחת בחול המועד[עריכה]
תגלחת אסורה בחול המועד, פרט לאנשים שמפרטת המשנה בפרק ב' של מסכת מועד קטן [2].
תגלחת נזיר[עריכה]
אדם שקיבל עליו נזירות, אסור לו לגלח את שיער ראשו בתוך ימי נזירותו, שנאמר [3] "כל ימי נדר נזרו תער לא יעבור על ראשו".
תגלחת מצוה[עריכה]
בתגלחות נזיר[עריכה]
תגלחת הטומאה[עריכה]
נזיר שנטמא במת בתוך ימי נזירותו, הוא סותר את כל הימים שמנה לנזירותו, מונה שבעה ימים לטומאתו כדין כל טמא מת, ולאחר שטהר מטומאתו הוא מגלח את שיער ראשו ומביא קרבנות. לאחר מכן הוא מתחיל למנות מחדש את ימי נזירותו כמניין הימים שקיבל על עצמו.
תגלחת הטהרה[עריכה]
לאחר שהנזיר השלים את ימי נזירותו בטהרה, הוא מגלח את שיער ראשו ומביא שלושה קרבנות: חטאת, עולה ושלמים.
תגלחת מצורע[עריכה]
מצורע שנטהר מגלח לא רק את שיער ראשו אלא גם את זקנו ואת גבות עיניו וכל מקום גלוי בגופו שיש בו שערות מקובצות יחד. תגלחת ראשונה מגלח המצורע לאחר שנטהר, ושבעה ימים לאחר מכן הוא מגלח שנית.
תגלחת הלויים[עריכה]
כאשר נתחנכו הלויים לעבודה במדבר, הם נצטוו לגלח את כל שיערם, שנאמר [4]: "והעבירו תער על כל בשרם". ציווי זה היה לשעה בלבד ואינו נוהג לדורות.
הערות שוליים
- ↑ שו"ע או"ח סי' שמ
- ↑ (יג, ב)
- ↑ (במדבר ו, ה)
- ↑ (במדבר ח, ז)