נח

נח, דור עשירי לאדם הראשון היה צדיק תמים בשורותיו ,ו"התהלך את הא-לוקים". כאשר העולם הגיע לשחיתות מוסרית נוראית הקב"ה כביכול התחרט על בריאת האדם והחליט להחריב את העולם על ידי מבול, אולם נח מצא חן בעיני ה' ולכן הוא החליט להציל אותו מהמבול יחד עם נציגים מכל מין מבעלי החיים, לכן, הוא הודיע לנו שהוא עומד להביא מבול לעולם, וציוה אותו לבנות תיבה גדולה ולהכניס אליה זוג מכל בעל חיים.

נח הוא אבי כל האנושות, כיון שרק הוא ובניו נותרו מהמבול.

קורות חייו[עריכה]

לידתו[עריכה]

בשנת א' נו(1056) לבריאת העולם נח נולד ללמך שקורא לבנו נח לאמור: "זה ינלמנו ממעשינו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'".

המצאת המחרשה[עריכה]

חז"ל מבארים שסיועו לאנושות במאבק ההשרדותי בעבודתו האדמה היה להמציא מחרישה.

לידת בניו[עריכה]

נח יולד שלושה בנים רק בגיל 500.

הציווי הא-לוקי לבניית התיבה[עריכה]

התורה מציינת במספר פסוקים את שבחיו של נח, ואת הבחירה של הקב"ה להרחיב את העולם על ידי מבול, ולהציל את נח. לשם כך, הקב"ה מצווה את נח לבנות תיבה בתיאור מפורט: עשויה מעצי גופר, עם תאים רבים, וכופר מפנים ומבחוץ לעמידות מחדירת מי המבול, צוהר מלמעלה, גודל - בבסיס אורך 300 אמה, ורוחב 50 אמה, אך בקצה - אמה בלבד, גובה 30 אמה, פתח בצד, ובפנים מחולקת לשלוש קומות.

בניית התיבה[עריכה]

חז"ל מבארים שבניית התיבה ארכה 120 שנים ונועדה לתת הזדמנות לאנשי הדור לשמוע מנח על המבול הקרב על מנת שיחזרו בתשובה.

הכניסה לתיבה[עריכה]

מתושלח אב סבו של נח נפטר בשנת המבול. חז"ל מבארים שהוא נפטר שבעה ימים לפני המבול, וביום פטירתו הקב"ה אומר לנח: "לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ..." - כי הקב"ה רוצה להמתין עם המבול לסיום השבעה.

החיים בתיבה[עריכה]

הבדיקות אם אפשר לצאת[עריכה]

בתחילה נח שולח מכתיבה את העורב לאחר מכן הוא שולח את היונה שלוש פעמים בהפרשים של שבוע: בראשונה היא לא מוצאת מקום להניח את כף רגלה ושבה. בשנייה היא שבה עם עלה זית. בשלישית היא איננה שבה.

היציאה בדבר ה'[עריכה]

הקב"ה מצווה את נח לצאת, ומברך אותו.

הקרבת קורבנות[עריכה]

ברית הקשת[עריכה]

נטיעת כרם[עריכה]

השתכרות[עריכה]

שבחיו[עריכה]

בניו[עריכה]

נח ילד רק בגיל 500. בניו מוצגים מספר פעמים לפי הסדר: "שם חם ויפת", אך לפי החשבון שמבול היה בשנת שש מאות שנה לחיי נח, ושם ילד בגיל מאה את ארפכשד שנתיים אחר המבול יוצא ששם נולד כשנח היה בן מאה ושתיים. כמו כן כתוב על שם "אחי יפת הגדול" לכן הראשונים מסבירים שיפת הוא הבכור, והתורה כותבת את שם ראשון בגלל חשיבותו.

מדוע נח ילד רק בגיל 500[עריכה]

ברכותיו וקללתו לבניו[עריכה]

לאחר המבול נח השתכר ושכב עירום באהלו, חם בנו הקטן ראה זאת וסיפר לאחיו, שם ויפת כיסו את נח תוך כדי הליכה אחורנית על מנת שלא יראו את אביהם. כשנח התעורר נודע לו המעשה והוא קילל את בנו הבכור של חם - כנען "עבד עבדים יהיה לאחיו", וברך את שם ויפת, כאשר ברכתו לשם עיקרית, וברכתו ליפת: "יפת א-לקים ליפת וישכון באהלי שם", בברכות שניהם הוא מוסיף "ויהי כנען עבד למו".

נח והתיבה בראי הארכיאולוגיה[עריכה]

הסיפור המקראי[עריכה]

הואיל והמבול היה אסון כלל-עולמי, ונח היה אבי כל האנושות, סביר להניח שסיפורו נשמר גם אצל שאר האומות, ולא רק בתורת ישראל. ואכן לסיפור המבול ותיבת נח ישנן מקבילות בעמים ובתרבויות שונות ורבות, וכגון: יוון, אירלנד, גרמניה, מאיה, אינקה, הופי, אצטקים, סין, אינדונזיה, פולינזיה ועוד רבות. החוקרים מונים מאתיים ושבע עשרה תרבויות בעולם שמספרים על המבול^[1]. ויש לציין שבמיתולוגיה הבבלית העתיקה, וכן במיתולוגיה הפרסית העתיקה, הסיפור הוא בעל דמיון רב במיוחד, שמסופר על אדם שהכניס את החיות לספינה של עץ כדי להציל אותם מהמבול.

תיבת נח[עריכה]

למרות ההתנגדות של ממשלת טורקיה לביקורים ארכיולוגיים בחלק הצפוני של הר אררט, ישנם יחדים שאכן ביקרו במקום והעידו שמצאו את תיבת נח. נציע כאן חלק מהעדויות (מתוך מאמר ארוך עם תמונות באתר אילה, עם כמה הוספות):

• במאה ה-13 מרקו פולו העיד שראה ספינה בהר אררט.
• יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים ספר ראשון ג,ו) מביא בשם ברוסוס (ההיסטוריון הבבלי שחי במאה השלישית לפני הספירה), כבר תיאר שמועה שרווחה בימיו ששרידי התיבה קיימים עדיין בהר אררט.
• בשנת 1883 צוות מטעם ממשלת טורקיה דיווחה על גילוי ספינה עתיקה מאד (מכוסה בשלגים, שבורה ל-4 חלקים) בגובה של כ- 4.3 ק"מ במעלה ההר, לפי הדיווח בתוך הספינה היו כלובים ותאים.
• אנשי צבא וצלמים שונים שטסו מעל הר אררט אף הם העידו שראו בברור ספינה ענקית מעץ, כגון זבלאצקי, וונס היל, ורון בנט.
• אד דיוויס בשנת 1943 חקר את הנושא ומדווח שאנשי המקום יודעים היטב את המיקום של תיבת נח, ואכן הראו לו את התיבה, והצליח לסקור אותה יחסית ביסודיות. אד מדווח שהתיבה היתה שבורה ל-3 או 4 חלקים גדולים, והיו בתוך התיבה 3 קומות (עובדה זו מתוארת בבראשית פרק ו פסוק טו, שבתיבת נח היו שלושה קומות). ישנם כלובים שחלקם גדולים מאוד וראויים לאכסן אפי' פילים, וישנם כלובים קטנים ביותר כגודל כף היד. הבחין ג"כ בשרידים של מחיצות ומסדרונות בתוך חלק התיבה הגדול. אנשי המקום סיפרו לו שבתיבה יש ג"כ מקום מגורים הראוי לבני אדם, בחלק העליון. הראו לו ג"כ מערה שלשם פינו חפצים מהתיבה, כגון מנורות שמן, מכלי אחסון מחימר ועוד. הכפר שבתחתית ההר נקרא (בערבית): "היכן שנח שתל את הגפן". על פי בקשת הארכיאולוג לארי וויליאמס, עדותו של אד דיוויס נבדקה משך כמה שעות ע"י חוקר משטרה באמצעות מכונת פוליגרף, ונמצא כדובר אמת.
• חיל האוויר האמריקאי, ב- 1949, צילמו תמונות של מה שנקרא לימים: "Ararat anomaly", חפץ מלבני גדול מאד שהזדקר מתוך הקרח, ובחלקו העליון נראו כתמים כהים סימטריים שנראים כפתחים.
• אד ביילין, ב-1973, טיפס את הר אררט בליווי אנשי המקום, והעיד שמצא את התיבה מעץ, בעלת מימדי אדירים.
• ד"ר אהמט עלי ארסלן, יחד עם חוקרים בינלאומיים רבים ומוכרים, כולל פרננד נווארה והאסטרונאוט לשעבר ג'יימס אירווינג, טיפסו ב- 1989 על החלק הצפוני של הר אררט, ואכן מצא ספינה מעץ גדולה מאוד.
• ד"ר קרל באו (אנטרופולוגיה ביולוגית - פיסיקלית), ב-1990 טס במסוק עם משלחת חוקרים, וצילמו תמונות של עצם מלבני ענק.
• גרגור שווינהאמר, טייס בחיל האויר האמריקאי, חשף שיש בידי ממשלת ארצות הברית תמונות ותצלומי לווין של תיבת נח בהרי אררט, אבל לא מגלים זאת מפני שצילומים נחשבים כריגול.
• ג'יימס אירווינג (אסטרונאוט מפורסם), יחד עם צוות צילום גרמני, טס מעל הר אררט כדי לאתר את התיבה, וכן מצאוהו וצילמו את התיבה.
• ב-Ynet לתאריך 27/04/2010 התפרסמה כתבה שקצובה של 15 ארכיאולוגים הכריזו שמצאו (וצילמו) מבנה עתיק מעץ בהר אררט. בדיקת הפחמן שנערכו לממצאים העלו שהשרידים הם בני 4,800 שנים - התקופה שבה פעל נח לפי בסיפור המקראי. המבנה שחשפו החוקרים מכיל כמה תאים, ובחלקם ניתן לראות שרידי קורות מעץ. אותם אריכאולוגים פסלו את האפשרות שמדובר בשרידי התיישבות עתיקה (ולא בתיבה), משום שמעולם לא התגלו באזור ראיות להתיישבות של בני אדם מעל גובה 3,500 מטרים. בכירי ממשל מקומי הביעו תמיכה בממצא, שאכן מדובר על תיבת נח.

ראה גם[עריכה]

• שבע מצוות בני נח
• פרשת נח
• ארכיאולוגיה מקראית

קישורים חיצוניים[עריכה]

• סרטון "המבול של נח - היסטוריה עם הוכחות" באתר "הדוס".

הערות שוליים[עריכה]