עריכת הדף "אברהם משה לונץ"

מן ה[[ויקיפדיה העברית]]; '''אברהם משה לוּנְץ''' (בכתיב [[לועזית|לועזי]]: '''Abraham Moses Luncz''';{{כ}} ([[2 בדצמבר]] [[1854]] – [[14 באפריל]] [[1918]]) היה [[סופר]], [[מו"ל]], [[עיתונאי]] [[חוקר]] [[ארץ ישראל]] ו[[גאוגרף]] [[היישוב|ארצישראלי]] מ[[יהדות ליטא|מוצא ליטאי]].

==ביוגרפיה==
נולד ב[[קובנא]] ב[[רוסיה הצארית]]. [[עליות קדומות לארץ ישראל|עלה ארצה]] עם הוריו ב-[[1869]]. למד ב[[ירושלים]] ב[[ישיבת עץ חיים]], השתלם גם בלימודי חול וקרא ב[[ספרות עברית|ספרות]] [[תנועת ההשכלה|ההשכלה]]. יחד עם [[ישראל דב פרומקין]] ייסד לונץ את ה[[ספרייה]] על שם [[משה מונטיפיורי]], שהייתה [[ספרייה ציבורית|הספרייה הציבורית]] הראשונה בירושלים, ונסגרה כעבור זמן קצר.

ב-[[1873]] התחיל לפרסם מאמרים ב[[עיתון|עיתונו]] של פרומקין, "[[חבצלת (כתב עת)|חבצלת]]", ובהם מתח ביקורת קשה על שיטת [[החלוקה]] ועל הגבאים הממונים עליה.{{הערה|ראו גם ספרו: "[http://www.hebrewbooks.org/36711 החלוקה: מקורה, השתלשלותה, תקנותיה וסדריה]".}} עם זאת נחלץ להגנה על קהילת [[ירושלים]] מפני התקפותיו של ה[[היסטוריון]] [[היינריך גרץ]]. לונץ היה מהמשתתפים הבולטים בכתב העת [[עברי אנכי]].

לאחר שפרסם כמה מאמרים על נושאים [[גאוגרפיה|גאוגרפיים]] כתב לונץ ב-[[1876]] את ספרו "נתיבות ציון וירושלים",{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=355 נתיבות ציון וירושלים]}} ובשנת [[1891]] פרסם מורה דרך ראשון לירושלים בשפה ה[[עברית]], וזאת בעקבות מורי הדרך הלועזיים הרבים על ארץ ישראל שנדפסו באותה עת עם התגברות זרם התיירים והמבקרים בארץ הקדושה. מאז ועד סוף ימיו המשיך את מחקריו ב[[גאוגרפיה של ארץ ישראל]], והשתמש למטרה זו גם בספריות של מוסדות נוצריים, דבר בלתי רגיל בירושלים דאז.

ראייתו לקתה בהיותו בן 23 והוא נסע ל[[וינה|ווינה]] ול[[פריז]] לשם ריפוי, אך מאמצי הרופאים עלו בתוהו, והוא [[עוור|התעוור]] כעבור שנתיים.

בסיועו של [[פרץ סמולנסקין]] פרסם לונץ בווינה ב-[[1882]] את הכרך הראשון של "ירושלים, שנתון לידיעת ארץ ישראל". על שנתון זה עבד עד יום מותו, והוציא לאור במרוצת השנים 12 כרכים נוספים, שנדפסו בירושלים ב[[בית דפוס]] של לונץ עצמו, ששכן מ-[[1900]] בשכונת [[עזרת ישראל (שכונה)|עזרת ישראל]] בפינת [[רחוב יפו]].{{הערה|{{חבצלת||הודעה על בית הדפוס|1900/05/29|00806|||Ad}}}} משנת [[1895]] ועד שנת [[1915]] פרסם מדי שנה גם את "[[לוח ארץ ישראל]]", מעין [[אלמנך]] ספרותי. 

ב-[[1903]] הוציא לאור את ספרם של ר' [[ישראל מסלנט]], ר' [[יצחק ליפקין]] ור' זאב וולף ליפקין, "ספר חוט המשולש בסוגיות ושמעתיות... שואל ומשיב...בסברות ישרות אדמו"ר ר' ישראל ליפקין, אדמו"ר ר' זאב וולף ליפקין, ר' יצחק ליפקין", בעריכתו של [[חיים יהושע קסובסקי]].{{הערה|הספרייה הלאומית, חיים יהושע קסובסקי}} באותה שנה עזר לחיים יהושע קסובסקי לחבר ולהוציא לאור את ספרו "מבשרת ירושלים: פירוש קצר על פי הפשט וציונים ל[[תלמוד ירושלמי]]".

ב-[[1904]] (תרס"ה), הוציא לאור "אוסף שירים לילדים", שסודרו על ידי [[דוד ילין]], ו[[חיים אריה זוטא]].{{הערה|אתר הספרייה הלאומית}}

הוא אף ההדיר מספר ספרים גאוגרפיים בתוספת הערות משלו, כגון את "[[כפתור ופרח]]" לר' [[אשתורי הפרחי]], את "[[פאת השולחן]]" לר' [[ישראל משקלוב]] ואת "[[תבואות הארץ]]" לר' [[יהוסף שווארץ]]. הוא גם [[הוציא לאור]], בשלושת הכרכים של "המעמר",{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/21981 המעמר].}} תעודות ומאמרים על חקר הארץ, והתחיל בפרסום מהדורה חדשה{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/22087 מהדורת לונץ של התלמוד הירושלמי].}} של [[התלמוד הירושלמי]] על-פי [[כתב יד (העתק)|כתב יד]] ב[[ספריית הוותיקן]]. לונץ היה חבר ב[[ועד הלשון העברית|וועד הלשון העברית]], וייסד [[בית חינוך עוורים|בית חינוך לעיוורים]] בירושלים.

כמו כן, ערך את ה[[שירון]] הראשון "כינור ציון", ובו חמישים שירים לאומיים על העם, הארץ והגעגועים ל[[ארץ ישראל|ציון]]. בעקבות פרסום השירון הוא נשפט על ידי השלטון ה[[עות'מאני]] באשמת עידוד ל[[מרד]], ובסופו של דבר [[קנס|נקנס]], ספריו הוחרמו ובית הדפוס שבבעלותו נסגר.

נפטר ב[[ירושלים]] ונקבר ב[[הר הזיתים]]. על שמו קרוי [[שמות רחובות בישראל|מדרחוב]] לונץ במרכז ירושלים, רחוב ב[[תל אביב]] ורחוב ב[[חיפה]].

בנו בכורו, ד"ר יעקב לינץ (לונץ), תרגם את הספר [[בת ירושלים הקטנה]] של [[מרים הרי]]. הוא חתום על התרגום ב[[פסבדונים]] יעקב אסיא{{הערה|כפי שכתוב בשער הספר, מהדורת אריאל 1999.}}.

{|
|-
|{{ספר סרוק|שם קובץ=ספר המעמר, כרך ראשון.pdf|כיתוב="ספר המעמר" כרך ראשון, 1905 [[ירושלים]]|עמוד=1}}
|{{ספר סרוק|שם קובץ=ספר המעמר, כרך שני.pdf|כיתוב="ספר המעמר" כרך שני, 1912 [[ירושלים]]|עמוד=1}}
|{{ספר סרוק|שם קובץ=ספר המעמר, כרך שלישי.pdf|כיתוב="ספר המעמר" כרך שלישי, 1920 [[ירושלים]]|עמוד=1}}
|}

===מורה דרך בארץ ישראל וסוריה===
{{הפניה לערך מורחב|מורה דרך בארץ ישראל וסוריה}}

חבר את הספר "[[מורה דרך בארץ ישראל וסוריה]]", כאשר על העטיפה הושמט השם [[סוריה]]. הספר נועד להיות מעין מדריך "[[מדריך בדקר|בדקר]]"{{הערה|Baedeker, סדרה ותיקה של [[מדריך טיולים (ספר)|מדריכי טיולים]], שהחלה לצאת לאור ב[[גרמניה]] באמצע [[המאה ה-19]].}} עבור הקורא העברי. בעמוד הראשון של הספר הוא כותב על מטרת כתיבתו:{{ציטוט|תוכן=לתועלת העולים לראות אותה, להאחז בה ולכל הכמהים לדעת ידיעה ברורה ונאמנה מתכונת וקורות ארץ אבותיה ויושביה, מצבם ומצב המושבות אשר נוסדו בה.|מקור=עמוד הפתיחה של הספר|מרכאות=כן}}

[[אלי שילר]], מ[[אריאל (הוצאת ספרים)|הוצאת הספרים "אריאל"]], הוציא הדפסה חדשה של הספר ביוני 1979. הוא כותב, כי לונץ קיווה, כי המדריך אשר יופץ בקרב תושבי הארץ והבאים אליה יוכל לסייע לו מהבחינה הכספית, לאחר המצוקה אליה הוא נקלע: "ברם תוחלתו נכזבה... ואף כי הכל גמרו הלל על המדריך, לא הייתה השעה כשרה למכירתו בעותקים לאלפים". בפועל הסיבה הייתה ש[[האימפריה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]] סגר את [[נמל יפו]] בפני העולים מ[[האימפריה הרוסית|רוסיה]] ומ[[רומניה]], ולונץ כותב: {{ציטוטון|ומי ישים עוד ל"בדקר" זה?}}

==מכתביו==
*[[גצל קרסל]] (עורך), '''נתיבות ציון וירושלים''': מבחר מאמרי אברהם משה לונץ, ירושלים: הוצאת [[מוסד הרב קוק]] - (כולל [[מבוא]] היסטורי)
*[[מורה דרך בארץ ישראל וסוריה]], לתועלת העולים לראות אותה ... לדעת ... מתכונת וקורות ארץ אבותינו ויושביה, מצבם ומצב המושבות אשר נוסדו בה, ירושלים: הוצאת אברהם משה לונץ, תרנ"א-1891.
*'''פרחי ארץ הקדושה''', פרחים טבעיים מאוספים מהמקומות היותר קדושים בארץ הקדש. בלוית תכונת, קורות ומצב המקומות על פי החקירות, ירושלים: הוצאת אברהם משה לונץ, תר"ע-1910.
* '''מכתבים מרבינו [[עובדיה מברטנורה]]''', בתוך : המעמר, 3, ירושלים, תר"פ, 1919, עמוד 91–150.

=== חיבורים מקוונים ===
*[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=391 '''כותל מערבי של הר בית אלוקינו: מהותו, תכונתו וזכרונותיו'''], ירושלים תרנ"ב-1892.
* [http://lib.haifa.ac.il/www/nedirim/heb/palestina.html'''דורך פאלעסטינא''', תרנ"א-1891] - ספריית [[אוניברסיטת חיפה]]
* {{HebrewBooks||המעמר|21981|ירושלים, תר"פ-1920}}
* {{HebrewBooks||ואלה תולדות יצחק|32604|ירושלים, תרל"ז-1877}} ראב בויקישיבה [[ואלה תולדות יצחק]]
* {{HebrewBooks||החלוקה: מקורה, השתלשלותה, תקנותיה וסדריה, על פי מקורים היסתוריים|36711|ירושלים, תרע"ב-1912}}
* {{HebrewBooks||פרחי אליהו|34611|ירושלים, תרס"ט - 1909}}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Abraham Moses Luncz}}
* {{רמב"י|לונץ, א.מ.}}
* {{אוצר ישראל|ו|31|לוּנְץ, אברהם משה|עמוד=23}}
* {{אנצ דעת|3505}}
* [http://mevakrim.hebrew-academy.org.il/2015/03/17/אברהם-משה-לונץ/ אברהם משה לונץ], באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]
* {{תדהר|1|46|אברהם משה לונץ}} 
* {{אנצ יהודית|קישור=http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=621&letter=L|שם=אברהם משה לונץ}}
* {{פרויקט בן-יהודה|נתיב=lunz|שם=אברהם משה לונץ}}
* {{חיים של אחרים|אברהם משה לונץ|21 בדצמבר 2011|%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%A5}}
* [[יצחק בן-צבי|י. בן-צבי]], [http://www.dlir.org/archive/orc-exhibit/items/show/collection/4/id/2206 אברהם משה לונץ], ידיעות [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]], כרך 19

==הערות שוליים==