הצגת המקור של הדף "מיקרופדיה תלמודית:אל תקרי"

'''הגדרה'''</span><ref><span dir="rtl"> ב', עמ' א-ב.</span></ref> <span dir="rtl">- דרשת הפסוק באופן שלא נקרא אותו כמו שהוא אלא בשינוי. 

== <span dir="rtl">גדר הלימוד</span>  ==

<span dir="rtl">&quot;אל תקרי&quot; היא אחת מדרכי הלימוד בדרשות הפסוקים בהלכה ובאגדה.</span>

=== <span dir="rtl">צורות הלימוד</span> ===

<span dir="rtl">שני סוגי &quot;אל תקרי&quot; הם:</span>

* <span dir="rtl">כשיש קושיא המורה שלא לקרוא כמו שכתוב, כמו: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ (ישעיה נד יג), שדרשו: אל תקרי בָּנָיִךְ אלא בּוֹנָיִךְ (ברכות סד א), לפי שתיבת &quot;בָּנָיִךְ&quot; השניה מיותרת, מאחר שכבר נאמר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה', והיה די לו לסיים: וְרַב שְׁלוֹמָם.</span>
* <span dir="rtl">כשהדבר שנלמד מהדרשה הוא מקובל איש מפי איש, וכדי שלא ישכח מפיהם ומפי זרעם עשו סימן בדמות אסמכתא (ראה ערכו), ואמרו: אל תקרי כך אלא כך (של&quot;ה תורה שבעל פה כלל לשונות סוגיות אות א)</span><ref><span dir="rtl"> יש שסברו שסוג זה של &quot;אל תקרי&quot; הוא העיקרי, ראה מורה נבוכים ג מג, וראה מבוא התלמוד להר&quot;צ חיות כה; ויש שסברו שרק במיעוט המקומות דרשו כך, ראה קורא באמת להרי&quot;ד במברגר, בהקדמה.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">פשט המקרא אינו מתבטל</span>  ===

<span dir="rtl">&quot;אל תקרי&quot; אינו מוציא את המקרא מפשוטו, ולא היתה כונת חכמים לומר שצריכים לקרוא את הפסוק בשינוי (יבין שמועה תקלט, וראה הכתב והקבלה שמות יב יז). ואף בנוגע לפירוש המקרא לא היתה כונתם לומר שאין פירוש המקרא כמו שכתוב, אלא שגם זה וגם זה כלולים במקרא, וכונתם: אל תקרי רק כך בלבד, אלא אף כך (הליכות אלי ג. וראה ערך אין מקרא יוצא מידי פשוטו).</span>

<span dir="rtl">ואף על פי שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, יש רשות לחכמים לדרוש את המקראות בכל ענין שיכולים לדרשם, וסמכו על מה שכתוב: אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי (תהלים סב יב), מקרא אחד יוצא לכמה טעמים (מנחת שי צפניה א יב, וראה שם דוגמאות רבות של אל תקרי). וכתב אחד מן הראשונים שמשום כך נכתבה התורה בלא נקודות, כדי שיהיה נדרש גם ניקוד אחר, ושני הפירושים כלולים בתוך המקרא (שו&quot;ת הרדב&quot;ז ג אלף סח (תרמג), בשם &quot;אחד מן הראשונים לא ידעתי שמו&quot;)</span><ref><span dir="rtl"> וראה בהכתב והקבלה שם שהביא מהמכילתא שם שלאחר שדרשו &quot;אל תקרי&quot; דרשו את הפסוק גם כפשוטו.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

== <span dir="rtl">דרכי השימוש ב&quot;אל תקרי&quot;</span>  ==

<span dir="rtl">השינויים בפסוק, הבאים על ידי דרשת אל תקרי, שונים הם:</span>

* <span dir="rtl">שינוי אותיות בתיבה, כמו: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ (דברים ו ז), אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם, לעולם ישלש אדם שנותיו - שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד (קדושין ל א. וראה ערך תלמוד תורה).</span>
* <span dir="rtl">שינוי בסדר האותיות, כמו: וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ (במדבר יא לב), אל תקרי שטוח אלא שחוט, מלמד שירד להם לישראל עם המן דבר הטעון שחיטה, ומלמדנו שהשְֹלָו טעון שחיטה (יומא עה ב, ורש&quot;י ד&quot;ה שירד).</span>
* <span dir="rtl">שינוי בתוספת אותיות, כמו: וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים (ויקרא כה כא), אל תקרי לשלש אלא לשליש, ולמדו מזה שהולכים בתבואה אחר שליש בישולה (ראש השנה יג א-ב).</span>
* <span dir="rtl">שינוי בחסרון אותיות, כמו: כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא, שנאמר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ (חבקוק ג ו), אל תקרי הליכות, אלא הלכות (מגילה כח ב).</span>
* <span dir="rtl">הפרדת תיבה לשתים, כמו: כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה (שמות לב א), אל תקרי בֹשֵׁשׁ אלא באו שש (שבת פט א).</span>
* <span dir="rtl">ולפעמים השינוי הוא בניקוד וקריאה בלבד, כמו: וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ (שמות כג כה), אל תקרי וּבֵרַךְ אלא וּבָרַךְ, ומכאן למד רבי יצחק לברכת המזון מן התורה (ברכות מח ב).</span>

=== <span dir="rtl">&quot;אל תקרי&quot; ו&quot;קרי ביה&quot;</span> ===

<span dir="rtl">יש להבדיל בין הלשון &quot;אל תקרי&quot; ללשון &quot;קרי ביה&quot; שאמרו בכמה מקומות (ראה פסחים סד א, ראש השנה כד א, סנהדרין נד ב, כריתות ז א ועוד): &quot;קרי ביה&quot; אינו אלא בשינוי ניקוד או בחילוף סדר האותיות, ו&quot;אל תקרי&quot; הוא גם בהוספת אותיות (יד מלאכי תקמז).</span>

<span dir="rtl">בראשונים מצינו שהשתמשו בלשון &quot;קרי ביה&quot; אף במובן &quot;אל תקרי&quot; (ראה רש&quot;י מנחות מג ב ד&quot;ה מה, ותוספות שם ד&quot;ה שואל, וראה רש&quot;י יומא לג א ד&quot;ה אין מעבירין).</span>

== הערות שוליים ==