נושא בדף שאלות:החינוך:פרשת שמיני קס

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
213.151.37.160 (שיחהתרומות)

אני לא מבין את רצון ואונס. ובעקרון את כל השורות האחרונות


ספר החינוך מצוה קס - מצות ענין טומאת אוכלים


[ויקרא י"א, ל"ד]

ועל כן גם בענין הטומאה נאמר שאין דיני טומאת הפירות וטהרתן עד גמר מלאכתן, ולפי שדרך בני אדם בקצת פירות וירקות להדיחן מעפרן טרם שיאכלו אותן, היה הענין לאמר על כולן דרך כלל שלא יהיו נקראין אוכל עד שיוכשרו במים. ומן הטעם הזה בעצמו אמרו שהכשירן הוא כשהודחו ברצון הבעלים, כלומר שהבעלים חשבו משקה המים שהודחו בהן כדרך בני אדם שידיחו ירקותיהם במשקה, וזהו פירוש רצון ואונס (??) הנזכר בגמרא בענין זה, לפי הפירושים הטובים. ואם לא יחשבוהו למשקה, אף על פי שהן בעצמן נתנוהו על הפירות אין זה לרצון.


שבת שלום ושתזכה לביטול הצום ולבנין בית המקדש

לחיצה על "להגיב" מהווה את הסכמתך לתנאי השימוש של הוויקי הזה.
Wikiboss (שיחהתרומות)

כל אוכל הראוי למאכל אדם אינו מקבל טומאה אלא אם כן תחילה בא עליו משקה, המכשירו לקבל טומאה שנאמר,(ויקרא יא, לד)"מכל האוכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא" אך אין המשקים מכשירים לטומאה אלא אם כן ניתנו עליהם ברצון הבעלים שנאמר(שם שם,לח)"וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם" אבל אם המים באו באונס דהיינו שלא ברצון הבעלים כגון שמישהו אחר שפך עליהם מים אין האוכלים מוכשרים לקבל טומאה אלא אם כן הבעלים רוצים במים האלו.

נדב הרוניאן.

תגובה ל"מצות ענין טומאת אוכלים"