דף יומי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←יתרונות וחסרונות: ישנן-ישנם) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הדף היומי''' הוא סדר לימוד | '''הדף היומי''' הוא סדר לימוד שיטתי של [[התלמוד הבבלי]], בקצב של דף גמרא אחד ליום. לצורת לימוד זו שותפים מאות אלפי יהודים בכל תפוצות תבל. בסדר זה הש"ס כולו נלמד במשך כשבע שנים ומחצה, וסיומו נחגג באירועים המוניים וקהילתיים בכל רחבי תבל. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
רעיון הדף היומי הוכרז על ידי | רעיון הדף היומי הוכרז על ידי [[מהר"ם שפירא]] מלובלין, לאחר שנועץ בגדולי הדור דאז, [[רבי ישראל מאיר הכהן|החפץ חיים]], וה'[[רבי אברםה מרדכי אלתר|אמרי אמת]]' מ[[חסידות גור|גור]], והם הביעו את תמיכתם וברכתם. החפץ חיים כינה את מהר"ם שפירא "רב הדף היומי". | ||
ההכרזה הייתה ביום ט' | ההכרזה הייתה ביום ט' ב[[אלול]] תרפ"ג בכינוס של תנועת [[אגודת ישראל]], והרעיון התקבל בהתלהבות. הוחלט להתחיל את הלימוד ב[[ראש השנה]], א' ב[[תשרי]] תרפ"ד. היה חשש גדול להתחיל ליישם את תוכנית "הדף היומי" (מגודל המחויבות לרציפות בלימוד), עד שהרבי מגור אמר באותו ראש השנה: "אני הולך ללמוד דף יומי", דבר ששכנע את חסידיו הרבים ואחריהם את שאר הציבור. | ||
==הדף היומי בימינו== | |||
סיום המחזור ה-12 היה בי"ד ב[[אב]] תשע"ב. בימינו, ארגון "מאורות הדף היומי", מיזם של [[חסידות סוכטשוב]], מעודד, מחזק ומסייע ללימוד. הארגון מספק חוברות עזר, שיעורים ועלונים שבועיים. בציבור תלמידי הישיבות קיים חיזוק גם מאיגוד "דרשו". | |||
"מאורות הדף היומי" מוציאים גם גמרות חדשות לכל מסכת בהם איורים צבעוניים (כמו במסכת עירובין), לימוד הלכה יומי ועוד. האיורים שהוצאו במהדורת "מאורות הדף היומי" מופיעים על פי רוב גם בספר נפרד - "המאור המבואר". עם תחילת המחזור ה12 של הדף היומי הוחלט במאורות הדף היומי להוסיף ללימוד הדף היומי 2 הלכות למעשה העוסקות בנושא הדף. | |||
קמו אתרים רבים שמסייעים ללומדי הדף היומי ללמוד, לדוגמת "[http://BarPaPa.netau.net פרויקט בר־פפא]" שמציג גמרא בצורת דף דינמית, ו"[http://yeshol.torahdb.com גמרא נוחה]" שמציגה גמרא עם פירוש בתוכה. ארגון "[[פורטל הדף היומי]]", מהווה במה מרכזית עבור כל הפרסומים השונים בענייני דף יומי, ומאגד בתוכו מגוון רחב מאוד של כותבים שונים. | |||
עם זאת, ישנם כאלו שהתנגדו לשיטת לימוד זו | ==התנגדות לדף היומי== | ||
עם זאת, ישנם כאלו שהתנגדו לשיטת לימוד זו. אחת הטענות שנשמעה היא, כי לימוד מעין זה גורם לכך שיהודים רבים מסתפקים בשעת לימוד זו וזונחים את לימוד ההלכה. טענה נוספת היא, כי לימוד של שעה ביום ללא חזרה על הנלמד, אינה מספקת זאת בהסתמך על הפתגם החז"לי: "כל הלומד ואינו חוזר, כזורע ואינו קוצר" {{דרוש מקור}}. ישנן גם קהילות שונות נמנעו מלימוד הדף היומי, גם מחמת זיקת הרעיון לאגודת ישראל, ביניהן ניתן לציין את [[חסידות סאטמר]], [[חב"ד]], [[חסידות מונקאטש|מונקאטש]] ואחרות. בחסידות [[תולדות אברהם יצחק]] החלו בשנת תש"ס על פי קריאתו של ה[[אדמו"ר]] [[רבי שמואל יעקב קאהן]] במתכונת לימודית הנקראת "דף הקהילה", בה נלמד דף ליום במשך חמישה ימים בשבוע כשימי שישי ושבת מיועדים לחזרה על הנלמד במהלך השבוע החולף. כשנה וחצי לאחר מכן החל סדר לימוד דומה בחסידות [[תולדות אהרן]] של עמוד יומי, כלומר לימוד עמוד גמרא ולא דף שלם. בחסידות סאטמר הנהיג לא מכבר האדמו"ר [[רבי אהרן טייטלבוים]] מתכונת לימוד הזהה ל"דף הקהילה". | |||
==יתרונות וחסרונות== | ==יתרונות וחסרונות== | ||
בלימוד הדף היומי | בלימוד הדף היומי ישנם יתרונות וחסרונות. | ||
*לימוד דף ליום יוצר מסגרת מחייבת ללימוד הדף, | ;יתרונות: | ||
המסגרת | *לימוד דף ליום יוצר מסגרת מחייבת ללימוד הדף, כך שאם אדם לא למד הוא נמצא בפיגור אחרי שאר העולם. | ||
*המסגרת יוצרת חיוב ללמוד בכל יום ויום, ובכך הלומד אינו מפסיד את החיוב לקביעת עיתים לתורה מידי יום. | |||
*ריבוי הלומדים את הדף יוצר מספר רב ומגוון של שיעורים בדף היומי לכל הרמות והגילאים. | *ריבוי הלומדים את הדף יוצר מספר רב ומגוון של שיעורים בדף היומי לכל הרמות והגילאים. | ||
העובדה שבכל ריכוז יהודי יש קבוצות שלומדות את הדף היומי, נותנת אפשרות להשתתף בשיעור בכל מקום | העובדה שבכל ריכוז יהודי יש קבוצות שלומדות את הדף היומי, נותנת אפשרות להשתתף בשיעור בכל מקום. | ||
*לימוד בקצב זה יוצר את העובדה שלאחר כשבע וחצי שנים זוכה הלומד לסיים את כל התלמוד | *לימוד בקצב זה יוצר את העובדה שלאחר כשבע וחצי שנים זוכה הלומד לסיים את כל התלמוד הבבלי שהוא מיסודות התורה שבעל פה. | ||
;חסרונות: | |||
*מכיוון שבכל יום נלמד דף וההתקדמות אינה פוסקת, רוב הלומדים אינם מקדישים זמן לחזור על לימודם ולא זוכרים את מה שלמדו. | *מכיוון שבכל יום נלמד דף וההתקדמות אינה פוסקת, רוב הלומדים אינם מקדישים זמן לחזור על לימודם ולא זוכרים את מה שלמדו. | ||
*הזמן הקצר המוקדש ללימוד הדף (כשעה בדרך כלל), גורם לכך שהדף לא נלמד בעיון והעמקה כפי הצורך. | *הזמן הקצר המוקדש ללימוד הדף (כשעה בדרך כלל), גורם לכך שהדף לא נלמד בעיון והעמקה כפי הצורך. | ||
בגלל חסרונות אלו, לא נתקבל לימוד הדף היומי בקרב הלומדים במשך כל היום, שכן הם מעדיפים להשקיע יותר בהבנת הדברים וידיעתם. לעומת זאת בקרב הציבור העובד, ישנו קהל רב שלומד את הדף היומי, כיון שהוא נותן מסגרת מעולה לקביעת עיתים לתורה מידי יום. | בגלל חסרונות אלו, לא נתקבל לימוד הדף היומי בקרב הלומדים במשך כל היום, שכן הם מעדיפים להשקיע יותר בהבנת הדברים וידיעתם. לעומת זאת בקרב הציבור העובד, ישנו קהל רב שלומד את הדף היומי, כיון שהוא נותן מסגרת מעולה לקביעת עיתים לתורה מידי יום. | ||
הפתרונות לחסרונות אלו מתקיימות במסגרות של "כוללי ש"ס" בהם נלמד הדף היומי כל היום כך שמתאפשרת העמקה וחזרה על הנלמד. | הפתרונות לחסרונות אלו מתקיימות במסגרות של "כוללי ש"ס" בהם נלמד הדף היומי כל היום כך שמתאפשרת העמקה וחזרה על הנלמד. | ||
==במסכתות שאין עליהן תלמוד בבלי== | |||
[[קטגוריה: | אחת הבעיות בלימוד דף יומי היא העובדה שמי שמסיים את מסלול הדף היומי לא מסיים את כל הש"ס, מכיוון שעל כ- 43% מהש"ס אין תלמוד בבלי (כמעט כל [[סדר זרעים]] ו[[סדר טהרות]] ועוד). הדבר הובא לשאלת המייסד רבי מאיר שפירא אשר הודה שיש בעיה בדבר, אך מכיוון שאין סידור אחיד בדפי המשניות שאין עליהן גמרא לא היה ניתן לעשות לוח שיכלול את המשניות הללו. בימינו גם בעיה זו נפתרה (אם כי הדבר פחות מפורסם) על ידי מסגרת לימוד של משנה אחת ליום במשך חמשה ימים בשבוע (ללא ימי שישי ושבת) רק על המשניות שאין עליהן גמרא. במסלול כזה מסיימים את כל המשניות הללו במקביל לסיום הדף היומי. במכון "דרשו" המקיים מבחנים חודשיים על הדף היומי, בוחנים גם על המשניות הללו (עשרים משניות בחודש). | ||
[[קטגוריה:לימוד יומי]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:05, 19 ביוני 2016
|
|
הדף היומי הוא סדר לימוד שיטתי של התלמוד הבבלי, בקצב של דף גמרא אחד ליום. לצורת לימוד זו שותפים מאות אלפי יהודים בכל תפוצות תבל. בסדר זה הש"ס כולו נלמד במשך כשבע שנים ומחצה, וסיומו נחגג באירועים המוניים וקהילתיים בכל רחבי תבל.
היסטוריה[עריכה]
רעיון הדף היומי הוכרז על ידי מהר"ם שפירא מלובלין, לאחר שנועץ בגדולי הדור דאז, החפץ חיים, וה'אמרי אמת' מגור, והם הביעו את תמיכתם וברכתם. החפץ חיים כינה את מהר"ם שפירא "רב הדף היומי".
ההכרזה הייתה ביום ט' באלול תרפ"ג בכינוס של תנועת אגודת ישראל, והרעיון התקבל בהתלהבות. הוחלט להתחיל את הלימוד בראש השנה, א' בתשרי תרפ"ד. היה חשש גדול להתחיל ליישם את תוכנית "הדף היומי" (מגודל המחויבות לרציפות בלימוד), עד שהרבי מגור אמר באותו ראש השנה: "אני הולך ללמוד דף יומי", דבר ששכנע את חסידיו הרבים ואחריהם את שאר הציבור.
הדף היומי בימינו[עריכה]
סיום המחזור ה-12 היה בי"ד באב תשע"ב. בימינו, ארגון "מאורות הדף היומי", מיזם של חסידות סוכטשוב, מעודד, מחזק ומסייע ללימוד. הארגון מספק חוברות עזר, שיעורים ועלונים שבועיים. בציבור תלמידי הישיבות קיים חיזוק גם מאיגוד "דרשו".
"מאורות הדף היומי" מוציאים גם גמרות חדשות לכל מסכת בהם איורים צבעוניים (כמו במסכת עירובין), לימוד הלכה יומי ועוד. האיורים שהוצאו במהדורת "מאורות הדף היומי" מופיעים על פי רוב גם בספר נפרד - "המאור המבואר". עם תחילת המחזור ה12 של הדף היומי הוחלט במאורות הדף היומי להוסיף ללימוד הדף היומי 2 הלכות למעשה העוסקות בנושא הדף.
קמו אתרים רבים שמסייעים ללומדי הדף היומי ללמוד, לדוגמת "פרויקט בר־פפא" שמציג גמרא בצורת דף דינמית, ו"גמרא נוחה" שמציגה גמרא עם פירוש בתוכה. ארגון "פורטל הדף היומי", מהווה במה מרכזית עבור כל הפרסומים השונים בענייני דף יומי, ומאגד בתוכו מגוון רחב מאוד של כותבים שונים.
התנגדות לדף היומי[עריכה]
עם זאת, ישנם כאלו שהתנגדו לשיטת לימוד זו. אחת הטענות שנשמעה היא, כי לימוד מעין זה גורם לכך שיהודים רבים מסתפקים בשעת לימוד זו וזונחים את לימוד ההלכה. טענה נוספת היא, כי לימוד של שעה ביום ללא חזרה על הנלמד, אינה מספקת זאת בהסתמך על הפתגם החז"לי: "כל הלומד ואינו חוזר, כזורע ואינו קוצר" (דרוש מקור). ישנן גם קהילות שונות נמנעו מלימוד הדף היומי, גם מחמת זיקת הרעיון לאגודת ישראל, ביניהן ניתן לציין את חסידות סאטמר, חב"ד, מונקאטש ואחרות. בחסידות תולדות אברהם יצחק החלו בשנת תש"ס על פי קריאתו של האדמו"ר רבי שמואל יעקב קאהן במתכונת לימודית הנקראת "דף הקהילה", בה נלמד דף ליום במשך חמישה ימים בשבוע כשימי שישי ושבת מיועדים לחזרה על הנלמד במהלך השבוע החולף. כשנה וחצי לאחר מכן החל סדר לימוד דומה בחסידות תולדות אהרן של עמוד יומי, כלומר לימוד עמוד גמרא ולא דף שלם. בחסידות סאטמר הנהיג לא מכבר האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים מתכונת לימוד הזהה ל"דף הקהילה".
יתרונות וחסרונות[עריכה]
בלימוד הדף היומי ישנם יתרונות וחסרונות.
- יתרונות
- לימוד דף ליום יוצר מסגרת מחייבת ללימוד הדף, כך שאם אדם לא למד הוא נמצא בפיגור אחרי שאר העולם.
- המסגרת יוצרת חיוב ללמוד בכל יום ויום, ובכך הלומד אינו מפסיד את החיוב לקביעת עיתים לתורה מידי יום.
- ריבוי הלומדים את הדף יוצר מספר רב ומגוון של שיעורים בדף היומי לכל הרמות והגילאים.
העובדה שבכל ריכוז יהודי יש קבוצות שלומדות את הדף היומי, נותנת אפשרות להשתתף בשיעור בכל מקום.
- לימוד בקצב זה יוצר את העובדה שלאחר כשבע וחצי שנים זוכה הלומד לסיים את כל התלמוד הבבלי שהוא מיסודות התורה שבעל פה.
- חסרונות
- מכיוון שבכל יום נלמד דף וההתקדמות אינה פוסקת, רוב הלומדים אינם מקדישים זמן לחזור על לימודם ולא זוכרים את מה שלמדו.
- הזמן הקצר המוקדש ללימוד הדף (כשעה בדרך כלל), גורם לכך שהדף לא נלמד בעיון והעמקה כפי הצורך.
בגלל חסרונות אלו, לא נתקבל לימוד הדף היומי בקרב הלומדים במשך כל היום, שכן הם מעדיפים להשקיע יותר בהבנת הדברים וידיעתם. לעומת זאת בקרב הציבור העובד, ישנו קהל רב שלומד את הדף היומי, כיון שהוא נותן מסגרת מעולה לקביעת עיתים לתורה מידי יום.
הפתרונות לחסרונות אלו מתקיימות במסגרות של "כוללי ש"ס" בהם נלמד הדף היומי כל היום כך שמתאפשרת העמקה וחזרה על הנלמד.
במסכתות שאין עליהן תלמוד בבלי[עריכה]
אחת הבעיות בלימוד דף יומי היא העובדה שמי שמסיים את מסלול הדף היומי לא מסיים את כל הש"ס, מכיוון שעל כ- 43% מהש"ס אין תלמוד בבלי (כמעט כל סדר זרעים וסדר טהרות ועוד). הדבר הובא לשאלת המייסד רבי מאיר שפירא אשר הודה שיש בעיה בדבר, אך מכיוון שאין סידור אחיד בדפי המשניות שאין עליהן גמרא לא היה ניתן לעשות לוח שיכלול את המשניות הללו. בימינו גם בעיה זו נפתרה (אם כי הדבר פחות מפורסם) על ידי מסגרת לימוד של משנה אחת ליום במשך חמשה ימים בשבוע (ללא ימי שישי ושבת) רק על המשניות שאין עליהן גמרא. במסלול כזה מסיימים את כל המשניות הללו במקביל לסיום הדף היומי. במכון "דרשו" המקיים מבחנים חודשיים על הדף היומי, בוחנים גם על המשניות הללו (עשרים משניות בחודש).