השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
רבי יעקב אומר: אם היו מעורות בגידין – אסורות"<ref>רוב הערך מבוסס על דברי הבית יוסף ביורה דעה סימן פז</ref>. | רבי יעקב אומר: אם היו מעורות בגידין – אסורות"<ref>רוב הערך מבוסס על דברי הבית יוסף ביורה דעה סימן פז</ref>. | ||
משמע מדברי הפוסקים דהלכה כתנא קמא, וכן כתב הרב המגיד. | '''משמע מדברי הפוסקים דהלכה כתנא קמא''', וכן כתב הרב המגיד. | ||
בפירוש המילה "גמורות" קיימות ארבע שיטות במפרשים: | |||
* '''כתב הרשב"א''' בתורת הבית: "איזו היא '''ביצה גמורה'''? - כל '''שיש לה חלבון וחלמון''', אף על פי ש[[ביצים המעורות בגידין|מעורה בגידין]]. אין לה אלא חלמון - עדיין בשר היא וכגוף העוף היא, ואסורה לאכלה בחלב. | |||
* ועוד הביא הרשב"א ש"יש אומרים שאינה גמורה '''עד שתגמור קליפתה ותתקשה'''", אך כתב הרשב"א שהפירוש הראשון נראה עיקר". | |||
וסברא זו שדחה הרשב"א - '''כתבה המרדכי בריש ביצה בשם רשב"ם'''. | |||
* '''רש"י פירש''': "ביצים גמורות - ואפילו בלא קליפה לבנה אלא '''שהחלמון לבדו גמור''', ואף על פי שמעורה עדיין בגידין – שריא". | |||
וכתב רבינו ירוחם דברי רש"י והרא"ש, ואח"כ כתב: "ויש מפרשים דוקא שנגמרו בחלבון ובחלמון, וראשון נראה עיקר" עכ"ל. | ו'''כתב עליו הרא"ש''': "ואפילו הן מעורות אלא שנגמר החלמון, והיינו שלל של ביצים כשמחוברות באשכול, ובלבד שיגמור החלמון. אבל אותם שלא נגמר החלמון שלהם – אסורים. עכ"ל. וכתב רבינו ירוחם דברי רש"י והרא"ש, ואח"כ כתב: "ויש מפרשים דוקא שנגמרו בחלבון ובחלמון, וראשון נראה עיקר" עכ"ל. | ||
* ו[[באורחות חיים|בארחות חיים]] הביא סברות אלו, וכתב יש אומרים דביצים גמורות היינו '''שיש להם אותה קליפה דקה ולבנה אלא שעדיין היא רכה'''. | |||
ובאמת שמפשט לשון הרא"ש שכתב: "והיינו שלל ביצים כשמחוברת באשכול", וגם פירוש רש"י (שם ז.) באותה סוגיא אהא דתניא: "האוכל מ[[נבלת עוף טהור]] מן השלל של ביצים וכו', "מן ה[[שלל של ביצים]] - כשהם כבושים ושלולין וקבועין בשדרה", כלומר האוכל אותם ביצים בעודן מעורין בגידים, ועל מעורות בגידים פירש "מחוברות", משמע מכל זה שאף על פי שעודם מחוברים באשכול, אם נראה בהם '''שנגמר החלמון לגמרי, כלומר שגדל כבר כל מה שדרכו ליגדל''' - מיקרי גמורות ומותר לאכלן בחלב. | ובאמת שמפשט לשון הרא"ש שכתב: "והיינו שלל ביצים כשמחוברת באשכול", וגם פירוש רש"י (שם ז.) באותה סוגיא אהא דתניא: "האוכל מ[[נבלת עוף טהור]] מן השלל של ביצים וכו', "מן ה[[שלל של ביצים]] - כשהם כבושים ושלולין וקבועין בשדרה", כלומר האוכל אותם ביצים בעודן מעורין בגידים, ועל מעורות בגידים פירש "מחוברות", משמע מכל זה שאף על פי שעודם מחוברים באשכול, אם נראה בהם '''שנגמר החלמון לגמרי, כלומר שגדל כבר כל מה שדרכו ליגדל''' - מיקרי גמורות ומותר לאכלן בחלב. | ||
| שורה 24: | שורה 27: | ||
וכתב הבית יוסף: "ונראה לי לפי זה דכשפורשת מן האשכול עדיין אינה נגמרת כל צרכה, דאם לא כן כיון דבפירשה מן האשכול מיירי, למה הוצרך לכתוב "ובלבד שיגמור החלמון וכו'”. אלא ודאי לפירוש זה אתי למימר שאף על פי שפירשה מן האשכול, אינה מותרת בחלב עד שתגמר ותגדל כל מה שדרכה ליגדל". | וכתב הבית יוסף: "ונראה לי לפי זה דכשפורשת מן האשכול עדיין אינה נגמרת כל צרכה, דאם לא כן כיון דבפירשה מן האשכול מיירי, למה הוצרך לכתוב "ובלבד שיגמור החלמון וכו'”. אלא ודאי לפירוש זה אתי למימר שאף על פי שפירשה מן האשכול, אינה מותרת בחלב עד שתגמר ותגדל כל מה שדרכה ליגדל". | ||
והר"ן כתב כלשון הזה: "בגמרא מוכח דביצים גמורות שיש להם חלבון וחלמון, אף על פי שעדיין מעורות בגידים - מותר לאכלן בחלב, והוא הדין דביצים גמורות כהאי גוונא לא בעו מליחה. אבל שאין גמורות בעו מליחה, דבשר גמור נינהו" עכ"ל, וכן כתב רבינו ירוחם בני"ד אות כ"ב, שאם אין לה חלבון עדיין בשר היא וטעונה מליחה ע"כ. | '''והר"ן כתב''' כלשון הזה: "בגמרא מוכח דביצים גמורות שיש להם חלבון וחלמון, אף על פי שעדיין מעורות בגידים - מותר לאכלן בחלב, והוא הדין דביצים גמורות כהאי גוונא לא בעו [[מליחה]]. אבל שאין גמורות בעו מליחה, דבשר גמור נינהו" עכ"ל, וכן כתב רבינו ירוחם בני"ד אות כ"ב, שאם אין לה חלבון עדיין בשר היא וטעונה מליחה ע"כ. | ||
ו[[באורחות חיים|בארחות חיים]] הביא סברות אלו, וכתב ש'''יש אומרים דביצים גמורות היינו שיש להם אותה קליפה דקה ולבנה אלא שעדיין היא רכה'''. | ו[[באורחות חיים|בארחות חיים]] הביא סברות אלו, וכתב ש'''יש אומרים דביצים גמורות היינו שיש להם אותה קליפה דקה ולבנה אלא שעדיין היא רכה'''. | ||
ו'''ה"ר יהונתן פירש''' דאפילו בלא קליפה דקה החיצונה מותר והוא שנעקרו מן האשכול, אבל אם עדיין תלויים באשכול – אסור. ודוקא מעורבין בחלב הוא דאסירי, אבל אם אכלן בפני עצמן - מותר לאכול אחריהם גבינה או חלב בלא קינוח פה ובלא נטילה עכ"ל. | |||
להלכה פסק השולחן ערוך [[יורה דעה סימן פז]] סעיף ה, שביצים הנמצאים בעופות, אם הם גמורות '''דהיינו שיש להם חלבון וחלמון''', אף על פי שהיא מעורה בגידים, הרי זו גמורה ומותר לאכלה בחלב. | |||
אבל אם אין לה אלא חלמון, אסור לבשלם בחלב. אבל אם אכלם בפני עצמם, מותר לאכול אחריהם גבינה או חלב. | |||
הש"ך מביא דברי הרמ"א בתורת חטאת דגמורות היינו שנגמרו בקליפה קשה. | |||
==מליחת ביצים שנמצאו בתרנגולת== | |||
כתב בית יוסף, שנראה דלענין בשר בחלב אין להחמיר ביותר, כיון דבשר עוף בחלב דרבנן, ונראה דהוא הדין לענין מליחה שגם היא אינה אלא מדרבנן. ואפשר שהמחמיר בזה הויא [[חומרא דאתיא לידי קולא]], שיבוא למלחם עם עוף או בשר, ואם אינם צריכין מליחה נמצא שאין בהם מה לפלוט, ובלעי מדם דפלטי עוף ובשר הנמלחים עמהם. ומכל מקום העולם נוהגין שכל שאין להם חלבון מולחין אותם ואפילו עם בשר, ובכל כיוצא בדברים אלו סומכין על המנהג, וכן כתב הרב המגיד בשם הרשב"א, 'ובכל כיוצא בדברים אלו סומכים על המנהג'. | |||
רמ"א ב[[יורה דעה סימן עה]] פסק שאם לא נגמר החלבון שלהם, רק החלמון לבד, צריכים מליחה כשאר בשר, ומותר למלחן עם בשר. | |||
==ראה גם== | |||
* [[שלל של ביצים]] | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
[[קטגוריה: איסור והיתר]] | [[קטגוריה: איסור והיתר]] | ||
[[קטגוריה: יורה דעה סימן עה]] | |||
[[קטגוריה: יורה דעה סימן פז]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:58, 28 באוגוסט 2016
|
|
השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות
ברייתא בפרק קמא דיום טוב (ז.): "השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות - מותרות לאכלן בחלב.
רבי יעקב אומר: אם היו מעורות בגידין – אסורות"[1].
משמע מדברי הפוסקים דהלכה כתנא קמא, וכן כתב הרב המגיד.
בפירוש המילה "גמורות" קיימות ארבע שיטות במפרשים:
- כתב הרשב"א בתורת הבית: "איזו היא ביצה גמורה? - כל שיש לה חלבון וחלמון, אף על פי שמעורה בגידין. אין לה אלא חלמון - עדיין בשר היא וכגוף העוף היא, ואסורה לאכלה בחלב.
- ועוד הביא הרשב"א ש"יש אומרים שאינה גמורה עד שתגמור קליפתה ותתקשה", אך כתב הרשב"א שהפירוש הראשון נראה עיקר".
וסברא זו שדחה הרשב"א - כתבה המרדכי בריש ביצה בשם רשב"ם.
- רש"י פירש: "ביצים גמורות - ואפילו בלא קליפה לבנה אלא שהחלמון לבדו גמור, ואף על פי שמעורה עדיין בגידין – שריא".
וכתב עליו הרא"ש: "ואפילו הן מעורות אלא שנגמר החלמון, והיינו שלל של ביצים כשמחוברות באשכול, ובלבד שיגמור החלמון. אבל אותם שלא נגמר החלמון שלהם – אסורים. עכ"ל. וכתב רבינו ירוחם דברי רש"י והרא"ש, ואח"כ כתב: "ויש מפרשים דוקא שנגמרו בחלבון ובחלמון, וראשון נראה עיקר" עכ"ל.
- ובארחות חיים הביא סברות אלו, וכתב יש אומרים דביצים גמורות היינו שיש להם אותה קליפה דקה ולבנה אלא שעדיין היא רכה.
ובאמת שמפשט לשון הרא"ש שכתב: "והיינו שלל ביצים כשמחוברת באשכול", וגם פירוש רש"י (שם ז.) באותה סוגיא אהא דתניא: "האוכל מנבלת עוף טהור מן השלל של ביצים וכו', "מן השלל של ביצים - כשהם כבושים ושלולין וקבועין בשדרה", כלומר האוכל אותם ביצים בעודן מעורין בגידים, ועל מעורות בגידים פירש "מחוברות", משמע מכל זה שאף על פי שעודם מחוברים באשכול, אם נראה בהם שנגמר החלמון לגמרי, כלומר שגדל כבר כל מה שדרכו ליגדל - מיקרי גמורות ומותר לאכלן בחלב.
אבל מדברי הטור שכתב: "ועדיין היא אדומה ומעורה כמו השלל של ביצים המחובר באשכול", נראה שהוא מפרש כל שהיא מחוברת באשכול עדיין לא נגמרה, אלא בשכבר פירשה מן האשכול עסקינן, ומפני שעדיין היא אדומה ואית בה שורייקי סומקי קרי לה 'מעורה בגידין', ומפני שהיא דומה לאותן שמחוברות באשכול כתב הרא"ש: "והיינו שלל של ביצים כשמחוברות באשכול", כלומר שהיא דומה לאותן שבשלל, דהיינו המחוברות באשכול.
וכתב הבית יוסף: "ונראה לי לפי זה דכשפורשת מן האשכול עדיין אינה נגמרת כל צרכה, דאם לא כן כיון דבפירשה מן האשכול מיירי, למה הוצרך לכתוב "ובלבד שיגמור החלמון וכו'”. אלא ודאי לפירוש זה אתי למימר שאף על פי שפירשה מן האשכול, אינה מותרת בחלב עד שתגמר ותגדל כל מה שדרכה ליגדל".
והר"ן כתב כלשון הזה: "בגמרא מוכח דביצים גמורות שיש להם חלבון וחלמון, אף על פי שעדיין מעורות בגידים - מותר לאכלן בחלב, והוא הדין דביצים גמורות כהאי גוונא לא בעו מליחה. אבל שאין גמורות בעו מליחה, דבשר גמור נינהו" עכ"ל, וכן כתב רבינו ירוחם בני"ד אות כ"ב, שאם אין לה חלבון עדיין בשר היא וטעונה מליחה ע"כ.
ובארחות חיים הביא סברות אלו, וכתב שיש אומרים דביצים גמורות היינו שיש להם אותה קליפה דקה ולבנה אלא שעדיין היא רכה.
וה"ר יהונתן פירש דאפילו בלא קליפה דקה החיצונה מותר והוא שנעקרו מן האשכול, אבל אם עדיין תלויים באשכול – אסור. ודוקא מעורבין בחלב הוא דאסירי, אבל אם אכלן בפני עצמן - מותר לאכול אחריהם גבינה או חלב בלא קינוח פה ובלא נטילה עכ"ל.
להלכה פסק השולחן ערוך יורה דעה סימן פז סעיף ה, שביצים הנמצאים בעופות, אם הם גמורות דהיינו שיש להם חלבון וחלמון, אף על פי שהיא מעורה בגידים, הרי זו גמורה ומותר לאכלה בחלב.
אבל אם אין לה אלא חלמון, אסור לבשלם בחלב. אבל אם אכלם בפני עצמם, מותר לאכול אחריהם גבינה או חלב.
הש"ך מביא דברי הרמ"א בתורת חטאת דגמורות היינו שנגמרו בקליפה קשה.
מליחת ביצים שנמצאו בתרנגולת[עריכה]
כתב בית יוסף, שנראה דלענין בשר בחלב אין להחמיר ביותר, כיון דבשר עוף בחלב דרבנן, ונראה דהוא הדין לענין מליחה שגם היא אינה אלא מדרבנן. ואפשר שהמחמיר בזה הויא חומרא דאתיא לידי קולא, שיבוא למלחם עם עוף או בשר, ואם אינם צריכין מליחה נמצא שאין בהם מה לפלוט, ובלעי מדם דפלטי עוף ובשר הנמלחים עמהם. ומכל מקום העולם נוהגין שכל שאין להם חלבון מולחין אותם ואפילו עם בשר, ובכל כיוצא בדברים אלו סומכין על המנהג, וכן כתב הרב המגיד בשם הרשב"א, 'ובכל כיוצא בדברים אלו סומכים על המנהג'.
רמ"א ביורה דעה סימן עה פסק שאם לא נגמר החלבון שלהם, רק החלמון לבד, צריכים מליחה כשאר בשר, ומותר למלחן עם בשר.
ראה גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ רוב הערך מבוסס על דברי הבית יוסף ביורה דעה סימן פז