רבי מאיר שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בב' ב[[אדר]] תרמ"ז בשאץ שבבוקובינה לאביו ר' יעקב שמשון, מצאצאי [[רבי פנחס מקוריץ]] ו[[רבי יעקב שמשון משיפיטובקה]]. מצד אמו היה מצאצאי [[רבי יואל סירקיש]] (בעל [[ב"ח]]) וחתנו [[רבי דוד הלוי סג"ל]] (בעל ה[[ | נולד בב' ב[[אדר]] תרמ"ז בשאץ שבבוקובינה לאביו ר' יעקב שמשון, מצאצאי [[רבי פנחס מקוריץ]] ו[[רבי יעקב שמשון משיפיטובקה]]. מצד אמו היה מצאצאי [[רבי יואל סירקיש]] (בעל [[ב"ח]]) וחתנו [[רבי דוד הלוי סג"ל]] (בעל ה[[ט"ז]]). בילדותו ניכר בכשרון נדיר במיוחד ובהתמדה מופלאה. מסופר כי בגיל 9 כבר היה בחלק [[יורה דעה]] עם מפרשיו<ref>הרב א.ב.צ. שורין, קשת גבורים ח"ג עמ' 243.</ref>. הוא נודע בתור "העלוי משאץ". בשנת תר"ע, בהיותו בן 23, התמנה לכהן כרב בגלינא שבגליציה. לאחר 13 שנה עבר לכהן כרב בסאניק, שנה לאחר מכן בפיעטרקוב, ולאחר חמש שנים נבחר לכהן בלובלין. הוא יזם הקמת שני מפעלים גדולים לחיזוק התורה: ייסוד מפעל "[[הדף היומי]]" והקמת [[ישיבת חכמי לובלין]]. הוא הציע את רעיונותיו בפני הכנסיה הגדולה של אגודת ישראל בוינה בשנת תרפ"ג, ושתי ההצעות התקבלו באהדה על ידי המשתתפים. מסלול הדף היומי החל ב[[ראש השנה]] תרפ"ד, וישיבת חכמי לובלין נוסדה בשנת תר"ץ. הוא רצה לייסד ישיבה מפוארת הכוללת פנימיה וחדר אוכל, מתוך מחשבה כי זהו כבוד התורה. אכן, הוא הקים מבנה ענק ומפואר בן 6 קומות. הוא נדד ברחבי העולם על מנת לגייס כספים להקמת הישיבה ואחזקתה. | ||
בשנת תרפ"ב נבחר לכהן כחבר ב"סֵיְים" (בית הנבחרים) הפולני כנציגה של "אגודת ישראל", תפקיד בו שימש עד תרפ"ז. במקביל, שימש כנשיא אגודת ישראל בפולין. יחד עם [[הרב אהרן לוין]] ו[[הרב זלמן סורוצקין]] היה חבר בוועדה במשרד הדתות הפולני, שאישרה מינויי רבני קהילות ברחבי פולין. | בשנת תרפ"ב נבחר לכהן כחבר ב"סֵיְים" (בית הנבחרים) הפולני כנציגה של "אגודת ישראל", תפקיד בו שימש עד תרפ"ז. במקביל, שימש כנשיא אגודת ישראל בפולין. יחד עם [[הרב אהרן לוין]] ו[[הרב זלמן סורוצקין]] היה חבר בוועדה במשרד הדתות הפולני, שאישרה מינויי רבני קהילות ברחבי פולין. | ||
נפטר בפתאומיות | היה בעל חוש מוזיקלי מפותח, והלחין מנגינות רבות. בין המנגינות הידועות שהלחין: "אשרי אדם עוד לו בך"<ref>[https://www.youtube.com/watch?v=qMcdLQhj_qY השיר] בביצוע חסידיו של [[הרב צבי מאיר זילברברג]]</ref>, "אם אמרתי מטה רגלי"<ref>[https://www.youtube.com/watch?v=iBfTF_otIwc השיר] בביצוע אודי דוידי</ref> ועוד. | ||
נפטר בפתאומיות בגיל 46 בז' ב[[חשון]] תרצ"ד. לאחר קום המדינה, עצמותיו הועלו ונקברו בהר המנוחות ב[[ירושלים]], ועל קברו הוקם "אוהל". את מקומו בראשות הישיבה מילא [[הרב אריה צבי פרומר]] שהיה ראש [[ישיבת סכוטשוב]]. | |||
על שמו נקראת שכונת "זכרון מאיר" ב[[בני ברק]]. תלמידו [[הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל]] (שימש כרב השכונה) הקים את ישיבת חכמי לובלין ועמד בראשה. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=807&pgnum=1 אור המאיר]'''- [[שו"ת]] (ב"כ) | * '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=807&pgnum=1 אור המאיר]'''- [[שו"ת]] (ב"כ) | ||
| שורה 15: | שורה 18: | ||
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40845&pgnum=1 זכרון מאיר]- אוסף חידושים | * [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40845&pgnum=1 זכרון מאיר]- אוסף חידושים | ||
* שו"ת מהר"ם שפירא | * שו"ת מהר"ם שפירא | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* אהרן סורסקי ויחזקאל רוטנברג, '''נצוצי אור המאיר''' הוצאת נצח, בני ברק תשכ"ד | |||
* אהרן בורסקי ויחזקאל רוטנברג, '''ר' מאיר שפירא- במשנה, באומר ובמעש''' | |||
* אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''' חלק ג', בני ברק תשמ"ז, עמ' רכב- רצ | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5447|מספר שנים=46}} | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5447|מספר שנים=46}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:שפירא מאיר}} | {{מיון רגיל:שפירא מאיר}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
| שורה 22: | שורה 30: | ||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | [[קטגוריה:רבנים פולנים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים חסידים]] | [[קטגוריה:רבנים חסידים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:28, 4 בינואר 2017
|
|
רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין (מכונה מהר"ם שפירא) היה רב בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין (יח"ל) וממנהיגי יהדות פולין. הוגה רעיון הדף היומי.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בב' באדר תרמ"ז בשאץ שבבוקובינה לאביו ר' יעקב שמשון, מצאצאי רבי פנחס מקוריץ ורבי יעקב שמשון משיפיטובקה. מצד אמו היה מצאצאי רבי יואל סירקיש (בעל ב"ח) וחתנו רבי דוד הלוי סג"ל (בעל הט"ז). בילדותו ניכר בכשרון נדיר במיוחד ובהתמדה מופלאה. מסופר כי בגיל 9 כבר היה בחלק יורה דעה עם מפרשיו[1]. הוא נודע בתור "העלוי משאץ". בשנת תר"ע, בהיותו בן 23, התמנה לכהן כרב בגלינא שבגליציה. לאחר 13 שנה עבר לכהן כרב בסאניק, שנה לאחר מכן בפיעטרקוב, ולאחר חמש שנים נבחר לכהן בלובלין. הוא יזם הקמת שני מפעלים גדולים לחיזוק התורה: ייסוד מפעל "הדף היומי" והקמת ישיבת חכמי לובלין. הוא הציע את רעיונותיו בפני הכנסיה הגדולה של אגודת ישראל בוינה בשנת תרפ"ג, ושתי ההצעות התקבלו באהדה על ידי המשתתפים. מסלול הדף היומי החל בראש השנה תרפ"ד, וישיבת חכמי לובלין נוסדה בשנת תר"ץ. הוא רצה לייסד ישיבה מפוארת הכוללת פנימיה וחדר אוכל, מתוך מחשבה כי זהו כבוד התורה. אכן, הוא הקים מבנה ענק ומפואר בן 6 קומות. הוא נדד ברחבי העולם על מנת לגייס כספים להקמת הישיבה ואחזקתה.
בשנת תרפ"ב נבחר לכהן כחבר ב"סֵיְים" (בית הנבחרים) הפולני כנציגה של "אגודת ישראל", תפקיד בו שימש עד תרפ"ז. במקביל, שימש כנשיא אגודת ישראל בפולין. יחד עם הרב אהרן לוין והרב זלמן סורוצקין היה חבר בוועדה במשרד הדתות הפולני, שאישרה מינויי רבני קהילות ברחבי פולין.
היה בעל חוש מוזיקלי מפותח, והלחין מנגינות רבות. בין המנגינות הידועות שהלחין: "אשרי אדם עוד לו בך"[2], "אם אמרתי מטה רגלי"[3] ועוד.
נפטר בפתאומיות בגיל 46 בז' בחשון תרצ"ד. לאחר קום המדינה, עצמותיו הועלו ונקברו בהר המנוחות בירושלים, ועל קברו הוקם "אוהל". את מקומו בראשות הישיבה מילא הרב אריה צבי פרומר שהיה ראש ישיבת סכוטשוב.
על שמו נקראת שכונת "זכרון מאיר" בבני ברק. תלמידו הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל (שימש כרב השכונה) הקים את ישיבת חכמי לובלין ועמד בראשה.
ספריו[עריכה]
- אור המאיר- שו"ת (ב"כ)
- מרגניתא דרבי מאיר - על הש"ס.
- אמרי דעת - אוסף חידושים בהלכה ובאגדה. אבד במהלך השואה.
- זכרון מאיר- אוסף חידושים
- שו"ת מהר"ם שפירא
לקריאה נוספת[עריכה]
- אהרן סורסקי ויחזקאל רוטנברג, נצוצי אור המאיר הוצאת נצח, בני ברק תשכ"ד
- אהרן בורסקי ויחזקאל רוטנברג, ר' מאיר שפירא- במשנה, באומר ובמעש
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק ג', בני ברק תשמ"ז, עמ' רכב- רצ
| תקופת חייו של רבי מאיר שפירא על ציר הזמן |
|---|
 |