מצוות בטלות לעתיד לבוא: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 9: | שורה 9: | ||
הכל מודים כי המצוות העיוניות לא תבטלנה לעולם, ולא נחלקו אלא לגבי המצוות המעשיות: יש אומרים, כי לא יבטלו אלא מצוות לא תעשה בלבד, אך מצוות עשה לא יבטלו לעולם {{מקור|ספר נחלת בנימין וספר נועם מגדים, הובאו דבריהם בשדי חמד מערכת המ' כלל רי"ח|כן}}; ויש אומרים, כי איפכא מסתברא, מצוות לא תעשה לא יבטלו לעולם, ומה ששנינו "מצוות בטלות לעתיד לבוא", היינו מצוות עשה {{מקור|בקונטרס דברי חכמים סימן נ"ג הביא כמה מקורות לשיטה זו|כן}}. לעומתם סוברים אחרים, כי גם אלו וגם אלו יבטלו, אולם גם בשעת ביטולם יקיימום כמי שאינם מצווים ועושים {{מקור|יערות דבש ח"ב דף נ"א|כן}}. ויש סוברים, כי לא אלו יבטלו ואף לא אלו, כי על כן זאת התורה לא תהא מוחלפת, ומה שאמרו "מצוות בטלות לעתיד לבוא" אין זאת אלא הוראת שעה בלבד ולא לדורות {{מקור|יפה תואר, הובאו דבריו במהרי"ץ חיות חולין ס"ז ב'|כן}}. לשיטת האדמו"ר מליובאויטש שליט"א יקיימו גם לע"ל את המצוות בפועל ממש, רק שכיום זה נקרא בשם מצוות כי יש את הקב"ה, מצוה, ויש את ישראל המצווים. אך לע"ל תתגלה מעלתם של ישראל שכ"כ מאוחדים עם הקב"ה עד שעושים המצוות שלא בדרך ציווי אלא ממילא. ולגבי מה שנא' בגמ' שבגלל שמצוות בטילות מותר לקבור מת עם בגדי שעטנז - מבאר שברגע התחיה השעטנז יבטל בדרך נס, כיון שאז העולם יתעלה למדריגה כזו שלא תהיה שייכת שום מציאות הנוגדת את רצון ה'. | הכל מודים כי המצוות העיוניות לא תבטלנה לעולם, ולא נחלקו אלא לגבי המצוות המעשיות: יש אומרים, כי לא יבטלו אלא מצוות לא תעשה בלבד, אך מצוות עשה לא יבטלו לעולם {{מקור|ספר נחלת בנימין וספר נועם מגדים, הובאו דבריהם בשדי חמד מערכת המ' כלל רי"ח|כן}}; ויש אומרים, כי איפכא מסתברא, מצוות לא תעשה לא יבטלו לעולם, ומה ששנינו "מצוות בטלות לעתיד לבוא", היינו מצוות עשה {{מקור|בקונטרס דברי חכמים סימן נ"ג הביא כמה מקורות לשיטה זו|כן}}. לעומתם סוברים אחרים, כי גם אלו וגם אלו יבטלו, אולם גם בשעת ביטולם יקיימום כמי שאינם מצווים ועושים {{מקור|יערות דבש ח"ב דף נ"א|כן}}. ויש סוברים, כי לא אלו יבטלו ואף לא אלו, כי על כן זאת התורה לא תהא מוחלפת, ומה שאמרו "מצוות בטלות לעתיד לבוא" אין זאת אלא הוראת שעה בלבד ולא לדורות {{מקור|יפה תואר, הובאו דבריו במהרי"ץ חיות חולין ס"ז ב'|כן}}. לשיטת האדמו"ר מליובאויטש שליט"א יקיימו גם לע"ל את המצוות בפועל ממש, רק שכיום זה נקרא בשם מצוות כי יש את הקב"ה, מצוה, ויש את ישראל המצווים. אך לע"ל תתגלה מעלתם של ישראל שכ"כ מאוחדים עם הקב"ה עד שעושים המצוות שלא בדרך ציווי אלא ממילא. ולגבי מה שנא' בגמ' שבגלל שמצוות בטילות מותר לקבור מת עם בגדי שעטנז - מבאר שברגע התחיה השעטנז יבטל בדרך נס, כיון שאז העולם יתעלה למדריגה כזו שלא תהיה שייכת שום מציאות הנוגדת את רצון ה'. | ||
'''ממי המצוות בטלות:''' יש אומרים, כי מצוות בטלות לעתיד לבוא "היינו לצדיקים שמתו ויעמדו בתחיית המתים, דכיון שמתו נעשו חפשים מהמצוות... אבל הצדיקים החיים וקיימים לעתיד לבוא, או הדור שיוולד אחר כך, חייבים בכל המצוות כמונו היום. לעומתם סוברים אחרים, כי כל אשר יזכה להיות בזמן ה"עתיד לבוא", הן אלו אשר יקומו לתחייה, הן אלו שיגיעו לזמן ההוא שלא על ידי תחיית המתים, והן הדור אשר יוולד אחר כך, כל כולם יפטרו מן המצוות."מצוות בטלות לעתיד לבוא", הכיצד, והלא אחד מעקרי אמונתנו כי זאת התורה לא תהא מוחלפת? תשובה לדבר, כתבו המפרשים - כי זאת התורה לא תהא מוחלפת, פירושו, שדיני התורה לא ישתנו מכפי שנאמרו בסיני על ידי משה רבינו ע"ה, ואף גם זאת נאמר בסיני כי לעתיד לבוא יהיו המצוות בטלות, יוצא איפוא, שאין בביטול המצוות לעתיד לבוא משום דין מחודש שלא ניתן למשה רבינו, וביטול המצוות לעתיד לבוא גם הוא אחד מדיני התורה המצויה אצלנו כיום.בדרך נוספת מבארים הם את ענין ביטול המצוות לעתיד לבוא, כי אין הכוונה שהזמן שלעתיד לבוא גורם את ביטול המצוות, אלא שהמתים שיחיו יהיו פטורים מהמצוות, שכן גזר הכתוב: "במתים חפשי" - כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצוות לעולם, אפילו לאחר שיחיה. כזאת יהיה גם אם יתרחש נס בזמן הזה ויקום מת לתחיה שאמנם יהא פטור מן המצוות, ונמצא כי כדיני העבר והווה כן דיני העתיד ללא שום שינויים וחידושים.נציין מספר מצוות, אשר נתפרשו בחז"ל או בדברי רבותינו, כי המה לא ינהגו לעתיד לבוא: חזיר, שחיטה, חלב נבלות וטרפות, בהמות טמאות, נידה, כלאיים, ממזרים ונתינים, חלב, דם, שחוטי חוץ, דג טמא, גיד הנשה.עוד מן הבטלים לעתיד לבוא: מועדים - חוץ | '''ממי המצוות בטלות:''' יש אומרים, כי מצוות בטלות לעתיד לבוא "היינו לצדיקים שמתו ויעמדו בתחיית המתים, דכיון שמתו נעשו חפשים מהמצוות... אבל הצדיקים החיים וקיימים לעתיד לבוא, או הדור שיוולד אחר כך, חייבים בכל המצוות כמונו היום. לעומתם סוברים אחרים, כי כל אשר יזכה להיות בזמן ה"עתיד לבוא", הן אלו אשר יקומו לתחייה, הן אלו שיגיעו לזמן ההוא שלא על ידי תחיית המתים, והן הדור אשר יוולד אחר כך, כל כולם יפטרו מן המצוות."מצוות בטלות לעתיד לבוא", הכיצד, והלא אחד מעקרי אמונתנו כי זאת התורה לא תהא מוחלפת? תשובה לדבר, כתבו המפרשים - כי זאת התורה לא תהא מוחלפת, פירושו, שדיני התורה לא ישתנו מכפי שנאמרו בסיני על ידי משה רבינו ע"ה, ואף גם זאת נאמר בסיני כי לעתיד לבוא יהיו המצוות בטלות, יוצא איפוא, שאין בביטול המצוות לעתיד לבוא משום דין מחודש שלא ניתן למשה רבינו, וביטול המצוות לעתיד לבוא גם הוא אחד מדיני התורה המצויה אצלנו כיום.בדרך נוספת מבארים הם את ענין ביטול המצוות לעתיד לבוא, כי אין הכוונה שהזמן שלעתיד לבוא גורם את ביטול המצוות, אלא שהמתים שיחיו יהיו פטורים מהמצוות, שכן גזר הכתוב: "במתים חפשי" - כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצוות לעולם, אפילו לאחר שיחיה. כזאת יהיה גם אם יתרחש נס בזמן הזה ויקום מת לתחיה שאמנם יהא פטור מן המצוות, ונמצא כי כדיני העבר והווה כן דיני העתיד ללא שום שינויים וחידושים.נציין מספר מצוות, אשר נתפרשו בחז"ל או בדברי רבותינו, כי המה לא ינהגו לעתיד לבוא: חזיר, שחיטה, חלב נבלות וטרפות, בהמות טמאות, נידה, כלאיים, ממזרים ונתינים, חלב, דם, שחוטי חוץ, דג טמא, גיד הנשה. | ||
עוד מן הבטלים לעתיד לבוא: מועדים - חוץ מפורים, וי"א אף יוה"כ, וי"א אף חנוכה. הרבי מליובאויטש שליט"א מבאר שכל המועדים כן יישארו לע"ל, ויקיימו אותם בפועל ממש. ומה שהמדרש אומר שיבטלו - היינו שלעומת הגילוי דלעתיד לבוא כבר לא יורגש מעלת המועדים על שאר הימים, וכמו 'שרגא בטיהרא מאי אהני'. אך פורים גם לע"ל לא יבטל, היינו שעדין יורגש מעלתו העצומה אליה הגיעו בנ"י ע"י המס"נ דפורים. והטעם שביום כיפור יש מח' הוא כי מצד א' גם הגילוי דיום כיפור כמבואר בדרושי חסידות הוא מאד נעלה, יותר משאר המועדים. אך לאידך, אינו נעלה כפורים. ולכן י"א שיורגש מעלתו וי"א שלא יורגש מעלתו. | |||
קרבנות - חוץ מקרבן תודה, תפילות, צומות, נביאים וכתובים - חוץ ממגילת אסתר, מחיית עמלק, זכירת מעשה עמלק, ברכת דיין האמת, שם אדנות<ref> ראה על כך בהרחבה בספר "אוצרות אחרית הימים" פרק יב.</ref>. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
גרסה מ־12:21, 16 באפריל 2017
|
|
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: מתעסק ביסודות האמונה בצורה לא רצינית, שעלולה לגרום למכשול ולטעות; מסודר בסגנון לא נוח לקריאה ולא אנציקלופדי. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
יש דעה בגמרא חובת קיום ושמירת המצוות - כולן או חלקן - תתבטל לעתיד לבוא. המפרשים עסקו רבות בביאורה, שכן מיסודות האמונה שהתורה ומצוותיה לא בטלים או משתנים לעולם. ונאמרו בזה דרכים שונות ביישוב המאמר.
מועד ביטול המצוות:
יש אומרים, כי המצוות תבטלנה כבר לימות המשיח (רמב"ן עה"ת, דברים ל', ו' ועוד); ויש אומרים, כי ה"לעתיד לבוא" האמור כאן, אינו לימות המשיח, כי "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד", אלא יהא זה לעת תחיית המתים (תוספות נדה ס"א, ב', ד"ה אמר רב יוסף, ועוד). לעומתם סוברים אחרים, כי המצוות לא תבטלנה לא בימות המשיח ולא לעת תחיית המתים, ומה ששנינו "מצוות בטלות לעתיד לבוא", אין זה אלא בזמן המיתה בלבד - בשעה שמוטלים המתים בקברם (רשב"א נדה שם, ועוד). יש שכתבו, כי מה שאמרו "מצוות בטלות לעתיד לבוא", אין זאת אלא ברגע התחייה בלבד, אבל לאחר אותו הרגע ינהגו כל המצוות כולם כהיום הזה (מהרי"ץ חיות נידה שם בשיטת התוספות).
המצוות הבטלות:
הכל מודים כי המצוות העיוניות לא תבטלנה לעולם, ולא נחלקו אלא לגבי המצוות המעשיות: יש אומרים, כי לא יבטלו אלא מצוות לא תעשה בלבד, אך מצוות עשה לא יבטלו לעולם (ספר נחלת בנימין וספר נועם מגדים, הובאו דבריהם בשדי חמד מערכת המ' כלל רי"ח); ויש אומרים, כי איפכא מסתברא, מצוות לא תעשה לא יבטלו לעולם, ומה ששנינו "מצוות בטלות לעתיד לבוא", היינו מצוות עשה (בקונטרס דברי חכמים סימן נ"ג הביא כמה מקורות לשיטה זו). לעומתם סוברים אחרים, כי גם אלו וגם אלו יבטלו, אולם גם בשעת ביטולם יקיימום כמי שאינם מצווים ועושים (יערות דבש ח"ב דף נ"א). ויש סוברים, כי לא אלו יבטלו ואף לא אלו, כי על כן זאת התורה לא תהא מוחלפת, ומה שאמרו "מצוות בטלות לעתיד לבוא" אין זאת אלא הוראת שעה בלבד ולא לדורות (יפה תואר, הובאו דבריו במהרי"ץ חיות חולין ס"ז ב'). לשיטת האדמו"ר מליובאויטש שליט"א יקיימו גם לע"ל את המצוות בפועל ממש, רק שכיום זה נקרא בשם מצוות כי יש את הקב"ה, מצוה, ויש את ישראל המצווים. אך לע"ל תתגלה מעלתם של ישראל שכ"כ מאוחדים עם הקב"ה עד שעושים המצוות שלא בדרך ציווי אלא ממילא. ולגבי מה שנא' בגמ' שבגלל שמצוות בטילות מותר לקבור מת עם בגדי שעטנז - מבאר שברגע התחיה השעטנז יבטל בדרך נס, כיון שאז העולם יתעלה למדריגה כזו שלא תהיה שייכת שום מציאות הנוגדת את רצון ה'.
ממי המצוות בטלות: יש אומרים, כי מצוות בטלות לעתיד לבוא "היינו לצדיקים שמתו ויעמדו בתחיית המתים, דכיון שמתו נעשו חפשים מהמצוות... אבל הצדיקים החיים וקיימים לעתיד לבוא, או הדור שיוולד אחר כך, חייבים בכל המצוות כמונו היום. לעומתם סוברים אחרים, כי כל אשר יזכה להיות בזמן ה"עתיד לבוא", הן אלו אשר יקומו לתחייה, הן אלו שיגיעו לזמן ההוא שלא על ידי תחיית המתים, והן הדור אשר יוולד אחר כך, כל כולם יפטרו מן המצוות."מצוות בטלות לעתיד לבוא", הכיצד, והלא אחד מעקרי אמונתנו כי זאת התורה לא תהא מוחלפת? תשובה לדבר, כתבו המפרשים - כי זאת התורה לא תהא מוחלפת, פירושו, שדיני התורה לא ישתנו מכפי שנאמרו בסיני על ידי משה רבינו ע"ה, ואף גם זאת נאמר בסיני כי לעתיד לבוא יהיו המצוות בטלות, יוצא איפוא, שאין בביטול המצוות לעתיד לבוא משום דין מחודש שלא ניתן למשה רבינו, וביטול המצוות לעתיד לבוא גם הוא אחד מדיני התורה המצויה אצלנו כיום.בדרך נוספת מבארים הם את ענין ביטול המצוות לעתיד לבוא, כי אין הכוונה שהזמן שלעתיד לבוא גורם את ביטול המצוות, אלא שהמתים שיחיו יהיו פטורים מהמצוות, שכן גזר הכתוב: "במתים חפשי" - כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצוות לעולם, אפילו לאחר שיחיה. כזאת יהיה גם אם יתרחש נס בזמן הזה ויקום מת לתחיה שאמנם יהא פטור מן המצוות, ונמצא כי כדיני העבר והווה כן דיני העתיד ללא שום שינויים וחידושים.נציין מספר מצוות, אשר נתפרשו בחז"ל או בדברי רבותינו, כי המה לא ינהגו לעתיד לבוא: חזיר, שחיטה, חלב נבלות וטרפות, בהמות טמאות, נידה, כלאיים, ממזרים ונתינים, חלב, דם, שחוטי חוץ, דג טמא, גיד הנשה. עוד מן הבטלים לעתיד לבוא: מועדים - חוץ מפורים, וי"א אף יוה"כ, וי"א אף חנוכה. הרבי מליובאויטש שליט"א מבאר שכל המועדים כן יישארו לע"ל, ויקיימו אותם בפועל ממש. ומה שהמדרש אומר שיבטלו - היינו שלעומת הגילוי דלעתיד לבוא כבר לא יורגש מעלת המועדים על שאר הימים, וכמו 'שרגא בטיהרא מאי אהני'. אך פורים גם לע"ל לא יבטל, היינו שעדין יורגש מעלתו העצומה אליה הגיעו בנ"י ע"י המס"נ דפורים. והטעם שביום כיפור יש מח' הוא כי מצד א' גם הגילוי דיום כיפור כמבואר בדרושי חסידות הוא מאד נעלה, יותר משאר המועדים. אך לאידך, אינו נעלה כפורים. ולכן י"א שיורגש מעלתו וי"א שלא יורגש מעלתו. קרבנות - חוץ מקרבן תודה, תפילות, צומות, נביאים וכתובים - חוץ ממגילת אסתר, מחיית עמלק, זכירת מעשה עמלק, ברכת דיין האמת, שם אדנות[1].
קישורים חיצוניים
- באור עניין מצוות בטלות לעתיד לבוא - גיליון 'עלים לתרופה', מתוך: פורטל הדף היומי
הערות שוליים
- ↑ ראה על כך בהרחבה בספר "אוצרות אחרית הימים" פרק יב.