הרב בנימין מנדלזון: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''הרב בנימין מנדלזון''' היה רבו של מושב קוממיות שבשפלה, ופוסק מרכזי בענייני שמיטה ו[[מצוות התלויות בא...) |
(תיקון שגיאת הקלדה) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב בנימין מנדלזון''' היה רבו של מושב קוממיות שבשפלה, ופוסק מרכזי בענייני [[שמיטה]] ו[[מצוות התלויות בארץ]]. | '''הרב בנימין מנדלזון''' היה רבו של מושב קוממיות שבשפלה, ופוסק מרכזי בענייני [[שמיטה]] ו[[מצוות התלויות בארץ]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תרס״ד בפלאצק לאביו רבי מנחם מנדל, ראש הישיבה בפאלאצק וחסיד [[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]]. בצעירותו למד בישיבת אביו. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר לבודדאנוב בה שימש חותנו כראש ישיבה. בהוראת [[רבי אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]] עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת תרצ״ד והתיישב בכפר אתא שבצפון (לימים, העיר קרית אתא) שם כיהן כרב הכפר במשך 17 שנה. הוא החל לפתח קשרים טובים עם רבני ארץ ישראל, בהם [[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] ("הרב מבריסק") ו[[הרב שמשון אהרן פולנסקי]] ("הרב מטעפליק"). לקראת שנת השמיטה תשי״ב, כאשר פנו בני המושב החרדי קוממיות [[החזון איש]] בבקשה למנות להם רב, הפנה אותם לרב מנדלזון. הרב מנדלזון נאות לבקשת החזון איש והחל לכהן כרב המושב, תפקיד בו שימש במשך 27 שנה. שמעו יצא גם מחוץ לקוממיות, והוא התפרסם כדמות מרכזית ביהדות החרדית בישראל. הוא | נולד בשנת תרס״ד בפלאצק לאביו רבי מנחם מנדל, ראש הישיבה בפאלאצק וחסיד [[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]]. בצעירותו למד בישיבת אביו. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר לבודדאנוב בה שימש חותנו כראש ישיבה. בהוראת [[רבי אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]] עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת תרצ״ד והתיישב בכפר אתא שבצפון (לימים, העיר קרית אתא) שם כיהן כרב הכפר במשך 17 שנה. הוא החל לפתח קשרים טובים עם רבני ארץ ישראל, בהם [[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] ("הרב מבריסק") ו[[הרב שמשון אהרן פולנסקי]] ("הרב מטעפליק"). לקראת שנת השמיטה תשי״ב, כאשר פנו בני המושב החרדי קוממיות [[החזון איש]] בבקשה למנות להם רב, הפנה אותם לרב מנדלזון. הרב מנדלזון נאות לבקשת החזון איש והחל לכהן כרב המושב, תפקיד בו שימש במשך 27 שנה. שמעו יצא גם מחוץ לקוממיות, והוא התפרסם כדמות מרכזית ביהדות החרדית בישראל. הוא הסתובב במושבים הדתיים במטרה לשכנעם לשמור שמיטה מבלי להסתמך על [[היתר המכירה]]. בהמשך הוא תפס מקום מרכזי בתחום מצוות התלויות בארץ, והפך לאחת מהסמכויות התורניות העליונות בתחום זה. | ||
הרב מנדלזון נעצר על ידי המשטרה בשנת תש"ך בחשד שהיה מעורב בהסתרתם של הילד יוסל'ה שוחמכר וילד נוסף, שנחטפו מהוריהם מחשש שיקבלו חינוך חילוני. לבסוף הוא זוכה בבית המשפט, לאחר שהעד הודה כי שיקר. | הרב מנדלזון נעצר על ידי המשטרה בשנת תש"ך בחשד שהיה מעורב בהסתרתם של הילד יוסל'ה שוחמכר וילד נוסף, שנחטפו מהוריהם מחשש שיקבלו חינוך חילוני. לבסוף הוא זוכה בבית המשפט, לאחר שהעד הודה כי שיקר. | ||
נפטר בכ״ד ב[[אייר]] תשל״ט ונקבר בחלקת הרבנים שבהר המנוחות. | נפטר בכ״ד ב[[אייר]] תשל״ט ונקבר בחלקת הרבנים שבהר המנוחות. [[תמונה:Rav mendelzon.JPG|שמאל|200px|ממוזער|מצבתו מכוסה באבנים]] | ||
לאחר פטירתו, בנו [[הרב מנחם מנדל מנדלזון]] (חתנו החורג של [[רבי אהרן רוקח מבעלז]]) כיהן כרב המושב במקומו, ולאחר פטירתו בשנת תשע"ב מכהן בן נוסף, [[הרב ישראל יצחק מנדלזון]] כרב המושב באופן זמני. | לאחר פטירתו, בנו [[הרב מנחם מנדל מנדלזון]] (חתנו החורג של [[רבי אהרן רוקח מבעלז]]) כיהן כרב המושב במקומו, ולאחר פטירתו בשנת תשע"ב מכהן בן נוסף, [[הרב ישראל יצחק מנדלזון]] כרב המושב באופן זמני. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
קליין זצ״ל מחשובי סופרי סת״ם בירושת״ו. תודתנו לבניו הגיד מנחם מענדל שליט״א (גאב״ד קוממיות) והג״ר ישראל | קליין זצ״ל מחשובי סופרי סת״ם בירושת״ו. תודתנו לבניו הגיד מנחם מענדל שליט״א (גאב״ד קוממיות) והג״ר ישראל | ||
יצחק שליט״א (מנהל רוחני דתורה ויהדות לעם) אשר בעזרתם רואים הדברים אור. | יצחק שליט״א (מנהל רוחני דתורה ויהדות לעם) אשר בעזרתם רואים הדברים אור. | ||
אגרותיו יצאו לאור על ידי משפחתו '''אגרות הרב''', וכן נדפסו מעט מדרשותיו בספר ׳''דברי הרב'''. שתיים מאגרותיו בענייני שמיטה ו[[ספר תורה]] פורסמו ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36024&st=&pgnum=34| בטאון 'נזר התורה' גליון שנת תשס"ח]. | אגרותיו יצאו לאור על ידי משפחתו '''אגרות הרב''', וכן נדפסו מעט מדרשותיו בספר ׳''דברי הרב'''. שתיים מאגרותיו בענייני שמיטה ו[[ספר תורה]] פורסמו ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36024&st=&pgnum=34| בטאון 'נזר התורה' גליון שנת תשס"ח]. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''' חלק ח', בני ברק תשמ"ט, עמ' רב- רלז | |||
{{מיון רגיל:מנדלזון בנימין}} | {{מיון רגיל:מנדלזון בנימין}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
| שורה 20: | שורה 22: | ||
[[קטגוריה:רבנים חסידים]] | [[קטגוריה:רבנים חסידים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]] | [[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]] | ||
[[קטגוריה:חסידות גור]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:43, 30 באפריל 2017
|
|
הרב בנימין מנדלזון היה רבו של מושב קוממיות שבשפלה, ופוסק מרכזי בענייני שמיטה ומצוות התלויות בארץ.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת תרס״ד בפלאצק לאביו רבי מנחם מנדל, ראש הישיבה בפאלאצק וחסיד אלכסנדר. בצעירותו למד בישיבת אביו. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לבודדאנוב בה שימש חותנו כראש ישיבה. בהוראת רבי אברהם מרדכי אלתר מגור עלה לארץ ישראל בשנת תרצ״ד והתיישב בכפר אתא שבצפון (לימים, העיר קרית אתא) שם כיהן כרב הכפר במשך 17 שנה. הוא החל לפתח קשרים טובים עם רבני ארץ ישראל, בהם רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק ("הרב מבריסק") והרב שמשון אהרן פולנסקי ("הרב מטעפליק"). לקראת שנת השמיטה תשי״ב, כאשר פנו בני המושב החרדי קוממיות החזון איש בבקשה למנות להם רב, הפנה אותם לרב מנדלזון. הרב מנדלזון נאות לבקשת החזון איש והחל לכהן כרב המושב, תפקיד בו שימש במשך 27 שנה. שמעו יצא גם מחוץ לקוממיות, והוא התפרסם כדמות מרכזית ביהדות החרדית בישראל. הוא הסתובב במושבים הדתיים במטרה לשכנעם לשמור שמיטה מבלי להסתמך על היתר המכירה. בהמשך הוא תפס מקום מרכזי בתחום מצוות התלויות בארץ, והפך לאחת מהסמכויות התורניות העליונות בתחום זה.
הרב מנדלזון נעצר על ידי המשטרה בשנת תש"ך בחשד שהיה מעורב בהסתרתם של הילד יוסל'ה שוחמכר וילד נוסף, שנחטפו מהוריהם מחשש שיקבלו חינוך חילוני. לבסוף הוא זוכה בבית המשפט, לאחר שהעד הודה כי שיקר.
נפטר בכ״ד באייר תשל״ט ונקבר בחלקת הרבנים שבהר המנוחות.
לאחר פטירתו, בנו הרב מנחם מנדל מנדלזון (חתנו החורג של רבי אהרן רוקח מבעלז) כיהן כרב המושב במקומו, ולאחר פטירתו בשנת תשע"ב מכהן בן נוסף, הרב ישראל יצחק מנדלזון כרב המושב באופן זמני.
מתוך המון כתביו הננו להו״ל עתה אגרת בענייני שנת השמיטה, אשר שיגר אל כ״ק אדמו״ר מסקווירא שליט׳׳א בשנת השמיטה האחרונה לימי חייו, ואגרת נוספת במעלת כתיבת סתו״מ והקשר עם ימי החנוכה מאשר שיגר לחתנו הג״ר יעקב קליין זצ״ל מחשובי סופרי סת״ם בירושת״ו. תודתנו לבניו הגיד מנחם מענדל שליט״א (גאב״ד קוממיות) והג״ר ישראל יצחק שליט״א (מנהל רוחני דתורה ויהדות לעם) אשר בעזרתם רואים הדברים אור. אגרותיו יצאו לאור על ידי משפחתו אגרות הרב', וכן נדפסו מעט מדרשותיו בספר ׳דברי הרב. שתיים מאגרותיו בענייני שמיטה וספר תורה פורסמו בבטאון 'נזר התורה' גליון שנת תשס"ח.
לקריאה נוספת[עריכה]
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק ח', בני ברק תשמ"ט, עמ' רב- רלז