שומרון: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (15 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שומרון''' הייתה בירת ממלכת ישראל במשך | '''שומרון''' הייתה בירת ממלכת ישראל במשך כמאתיים שנה. לאחר חורבנה הוקמה מחדש בתור עיר רומית ונקראה "סבסטיה". בראשית המאה ה-20 נערכו בה חפירות ארכיאולוגיות ונמצאו בה ממצאים חשובים. כיום השם ידוע כאיזור נרחב בצפון-מרכז הארץ שבמרכזו עומדת שומרון ההיסטורית. | ||
שוקו | |||
==ממצאים ארכיאולוגיים== | |||
===בית השן=== | |||
בחפירות הארכאולוגיות שנערכו במקום התגלו שרידים רבים של פריטים העשויים מאשנב פיל - או "שן פיל" - מארמון ה"שן" של אחאב מלך ישראל. אזכורם הובא במקרא: "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה '''וּבֵית הַשֵּׁן''' אֲשֶׁר בָּנָה וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:{{מקור|תנ"ך:מלכים א כ"ב ל"ט$מלכים א כ"ב, ל"ט}}. | |||
הפריטים מוצגים במוזיאון רוקפלר בירושלים. | |||
===חרסי שומרון=== | |||
עוד ממצא חשוב הם "חרסי שומרון" אשר לפיהם ניתן לאתר את היושבים היהודים באזור בתקופת המקרא. | |||
===קבר אחאב ואביו עומרי=== | |||
הארכאולוגית נורמה פרנקלין, מאוניברסיטת תל אביב, הביעה השערה לגבי מיקום הקברים חפירות שומרון המקראית. בהרצאה בכנס [[מחקרי יהודה ושומרון]] ב"המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון" ביוני 2007 היא הציגה תאור של שני קברים שנחצבו מתחת לארמון מלכי ישראל בעיר שומרון. הקברים נחפרו לפני למעלה מ-100 שנה, על ידי משלחת מאוניברסיטת הרוורד הראשונה בין השנים 1908-1910 אך לא זוהו בתור כאלה. החוקרת סיפרה כי בהתאם לשיטת העבודה של המשלחת, היות שהיא חפרה בשטח שעובד על ידי חקלאים, היה עליה לפי החוק לחשוף בכל פעם רצועה צרה אחת של אדמה, ומיד לכסות אותה בסיום רישום הממצאים. וזאת כדי לא לפגוע יתר על המידה בפעילות החקלאית. בדו"חות שהותירה המשלחת היא מציגה שירטוט מלא של שני האולמות המאורכים - בעלי צורה מלבנית - בעלי קמרונות, העשויים להיות קברי המלכים. בביקור שערכה באתר היא הצליחה לחדור לקמרונות ולבחון את צורתם. | |||
תחילה היא הבחינה בשרטוטים כי שניים מהמבנים, מתחת לארמון, שונים מהאחרים והם לא [[בור מים|בורות מים]] כמו מבנים אחרים. ומסדרון חצוב בסלע הוליך אליהם. בניגוד לאחרים, שני המבנים האלה נראו כמו [[מערת קבורה|מערות קבורה]] בצורה מלבנית. המבנה שלהם ומיקומם דומים לקברים המלכותיים של מלכי אשור ב-"Khorsabad" ביניהם של "סרגון השני". שם נמצאו קברי של מלכים ושליטים שנחצבו בסלע מתחת לארמון המלוכה ובהן נמצאו תכשיטי זהב מעוצבים וכלי מלחמה ועוד. | |||
תמיכה בהשערה היא מצאה במקרא, כאשר [[ישעיהו]] הנביא מציין את הנוהג של מלכי הגויים לעומת מלכי בית [[דוד]]: "כָּל-מַלְכֵי גוֹיִם, כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד, אִישׁ בְּבֵיתוֹ" {{מקור|תנ"ך:ישעיהו י"ד י"ח$ישעיהו י"ד, י"ח}}. החוקרת מעריכה כי מערה אחת היא של [[עמרי]] והשני היא של אחאב. | |||
==שומרון בימינו== | |||
איזור השומרון חולש היום על החלק הצפוני של האזורים בארץ ישראל שהיו תחת שלטון המנדט הבריטי עד לסיומו בה' אייר תש"ח (15 במאי 1948) ולא נכללו במדינת ישראל. ביוני 1967, צבא הגנה לישראל כבש את אזורים אלה, המכונים בעגה הפלשתינית "הגדה המערבית" כנגד "הגדה המזרחית" בשטח ירדן. מאז הם מכונים על-ידי נאמני ארץ ישראל "השטחים המשוחררים" והאחרים וכן זהו המינוח הרשמי "השטחים המוחזקים". | |||
השומרון גובל בגליל בצפון, בבקעת הירדן במזרח, בבנימין ויהודה בדרום, וברמות מנשה במערב. | |||
===ערים בשומרון=== | |||
'''הערה''': הנתונים נכונים ל-־30 בספטמבר 2008. הנתונים הם מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה | |||
{| class="toccolours sortable" border="1" cellpadding="3" style="border-collapse:collapse" | |||
|- bgcolor=#CCCCFF | |||
!מספר | |||
!שם העיר | |||
!מספר תושבים | |||
!שטח (בדונמים) | |||
|- | |||
| align="center" |1 | |||
| align="center" |'''שכם''' | |||
| align="center" |134,000 | |||
| align="center" |28,600 | |||
|- | |||
| align="center" |2 | |||
| align="center" |'''טור כרם (טולכרם)''' | |||
| align="center" |58,950 | |||
| align="center" |28,800 | |||
|- | |||
| align="center" |3 | |||
| align="center" |'''קלקיליה''' | |||
| align="center" |44,700 | |||
| align="center" |25,600 | |||
|- | |||
| align="center" |4 | |||
| align="center" |'''עין גנים (ג'נין)''' | |||
| align="center" |39,000 | |||
| align="center" | 37,300 | |||
|- | |||
| align="center" |5 | |||
| align="center" |'''קבטיה''' | |||
| align="center" | 19,700 | |||
| align="center" | 8,560 | |||
|- | |||
| align="center" |6 | |||
| align="center" |'''אריאל''' | |||
| align="center" | 16,700 | |||
| align="center" | 14,677 | |||
|- | |||
| align="center" |7 | |||
| align="center" |'''תבץ (טובאס)''' | |||
| align="center" | 16,100 | |||
| align="center" | 29,510 | |||
|- | |||
| align="center" |8 | |||
| align="center" |'''יעבד''' | |||
| align="center" | 14,400 | |||
| align="center" | 21,600 | |||
|} | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* דר' זאב וילנאי, [http://www.daat.ac.il/DAAT/tanach/rishonim/haeir-4.htm שומרון] - אתר דעת | |||
[[קטגוריה:חבל ארץ שומרון]] | [[קטגוריה:חבל ארץ שומרון]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:39, 22 במאי 2017
|
|
שומרון הייתה בירת ממלכת ישראל במשך כמאתיים שנה. לאחר חורבנה הוקמה מחדש בתור עיר רומית ונקראה "סבסטיה". בראשית המאה ה-20 נערכו בה חפירות ארכיאולוגיות ונמצאו בה ממצאים חשובים. כיום השם ידוע כאיזור נרחב בצפון-מרכז הארץ שבמרכזו עומדת שומרון ההיסטורית.
שוקו
ממצאים ארכיאולוגיים[עריכה]
בית השן[עריכה]
בחפירות הארכאולוגיות שנערכו במקום התגלו שרידים רבים של פריטים העשויים מאשנב פיל - או "שן פיל" - מארמון ה"שן" של אחאב מלך ישראל. אזכורם הובא במקרא: "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּבֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:מלכים א כ"ב, ל"ט.
הפריטים מוצגים במוזיאון רוקפלר בירושלים.
חרסי שומרון[עריכה]
עוד ממצא חשוב הם "חרסי שומרון" אשר לפיהם ניתן לאתר את היושבים היהודים באזור בתקופת המקרא.
קבר אחאב ואביו עומרי[עריכה]
הארכאולוגית נורמה פרנקלין, מאוניברסיטת תל אביב, הביעה השערה לגבי מיקום הקברים חפירות שומרון המקראית. בהרצאה בכנס מחקרי יהודה ושומרון ב"המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון" ביוני 2007 היא הציגה תאור של שני קברים שנחצבו מתחת לארמון מלכי ישראל בעיר שומרון. הקברים נחפרו לפני למעלה מ-100 שנה, על ידי משלחת מאוניברסיטת הרוורד הראשונה בין השנים 1908-1910 אך לא זוהו בתור כאלה. החוקרת סיפרה כי בהתאם לשיטת העבודה של המשלחת, היות שהיא חפרה בשטח שעובד על ידי חקלאים, היה עליה לפי החוק לחשוף בכל פעם רצועה צרה אחת של אדמה, ומיד לכסות אותה בסיום רישום הממצאים. וזאת כדי לא לפגוע יתר על המידה בפעילות החקלאית. בדו"חות שהותירה המשלחת היא מציגה שירטוט מלא של שני האולמות המאורכים - בעלי צורה מלבנית - בעלי קמרונות, העשויים להיות קברי המלכים. בביקור שערכה באתר היא הצליחה לחדור לקמרונות ולבחון את צורתם.
תחילה היא הבחינה בשרטוטים כי שניים מהמבנים, מתחת לארמון, שונים מהאחרים והם לא בורות מים כמו מבנים אחרים. ומסדרון חצוב בסלע הוליך אליהם. בניגוד לאחרים, שני המבנים האלה נראו כמו מערות קבורה בצורה מלבנית. המבנה שלהם ומיקומם דומים לקברים המלכותיים של מלכי אשור ב-"Khorsabad" ביניהם של "סרגון השני". שם נמצאו קברי של מלכים ושליטים שנחצבו בסלע מתחת לארמון המלוכה ובהן נמצאו תכשיטי זהב מעוצבים וכלי מלחמה ועוד.
תמיכה בהשערה היא מצאה במקרא, כאשר ישעיהו הנביא מציין את הנוהג של מלכי הגויים לעומת מלכי בית דוד: "כָּל-מַלְכֵי גוֹיִם, כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד, אִישׁ בְּבֵיתוֹ" ישעיהו י"ד, י"ח. החוקרת מעריכה כי מערה אחת היא של עמרי והשני היא של אחאב.
שומרון בימינו[עריכה]
איזור השומרון חולש היום על החלק הצפוני של האזורים בארץ ישראל שהיו תחת שלטון המנדט הבריטי עד לסיומו בה' אייר תש"ח (15 במאי 1948) ולא נכללו במדינת ישראל. ביוני 1967, צבא הגנה לישראל כבש את אזורים אלה, המכונים בעגה הפלשתינית "הגדה המערבית" כנגד "הגדה המזרחית" בשטח ירדן. מאז הם מכונים על-ידי נאמני ארץ ישראל "השטחים המשוחררים" והאחרים וכן זהו המינוח הרשמי "השטחים המוחזקים".
השומרון גובל בגליל בצפון, בבקעת הירדן במזרח, בבנימין ויהודה בדרום, וברמות מנשה במערב.
ערים בשומרון[עריכה]
הערה: הנתונים נכונים ל-־30 בספטמבר 2008. הנתונים הם מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
| מספר | שם העיר | מספר תושבים | שטח (בדונמים) |
|---|---|---|---|
| 1 | שכם | 134,000 | 28,600 |
| 2 | טור כרם (טולכרם) | 58,950 | 28,800 |
| 3 | קלקיליה | 44,700 | 25,600 |
| 4 | עין גנים (ג'נין) | 39,000 | 37,300 |
| 5 | קבטיה | 19,700 | 8,560 |
| 6 | אריאל | 16,700 | 14,677 |
| 7 | תבץ (טובאס) | 16,100 | 29,510 |
| 8 | יעבד | 14,400 | 21,600 |
קישורים חיצוניים[עריכה]
- דר' זאב וילנאי, שומרון - אתר דעת