לבן (צבע): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| (5 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==מנהגים שיש בהם משמעות לצבע הלבן== | ==מנהגים שיש בהם משמעות לצבע הלבן== | ||
* [[טלית]] שעושים אותה לבנה על | * [[טלית]] שעושים אותה לבנה על פי הפסוק "ולבשו כתלג חוור". | ||
* [[שמלת כלה]] שעושים אותה לבנה. | * [[שמלת כלה]] שעושים אותה לבנה. | ||
* [[קיטל]] שמסמל הן את המלאכים, והן בגד מתים. | * [[קיטל]] שמסמל הן את המלאכים, והן בגד מתים. <ref>שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרי סעיף ד - בדברי הרמ"א "...יש שכתבו שנהגו ללבוש בגדים לבנים נקיים ביום כיפורים, דוגמת מלאכי השרת, וכן נוהגים ללבוש הקיטל, שהוא לבן ונקי, גם הוא בגד מתים, ועל ידי זה לב האדם נכנע ונשבר (דברי עצמו, מהגהות מיימוני פרק ז' דשביתת עשור)".</ref> | ||
* לבושים לבנים ביום הכיפורים<ref>שם</ref> | |||
* בקיבוצים בישראל הונהג והתפתח נוהג ללבוש לבן בחג השבועות. אולי כדי לזכור את הכהנים שעל ידם נתקיימה בזמן בית המקדש מצוות הביכורים. | |||
==משמעויות סמליות של הצבע הלבן== | ==משמעויות סמליות של הצבע הלבן== | ||
| שורה 17: | שורה 19: | ||
* אברבנאל: | * אברבנאל: | ||
והלובן אינו מראה אלא שלילת המראות,וכן מורה על הפשיטות ושלילת ההרכבות... (דניאל ז ט) | והלובן אינו מראה אלא שלילת המראות,וכן מורה על הפשיטות ושלילת ההרכבות... (דניאל ז ט) | ||
* רמח"ל, דעת תבונות אות קצ: "ואמנם יש עוד עומק יותר בענין הזה, והוא, כי הנה הסדר והדרך שלקח האדון ב"ה להיות מעתיק בו עניני ההשפעה אל עניני הצורה של התחתונים, וכמו שביארנו, הוא הפועל הרבה במציאות הנבראים האלה בכל צורותיהם. ואתן לך משל מזה, לפי שרצה הקב"ה להעתיק ענין השגחתו אל ענין העין, על כן יש העין באדם. ולפי שרצה להעתיק מידות השגחתו - '''מידת החסד''' מידת הדין ומידת הרחמים - אל ענין הגוונים '''הלבן''' האדום והירוק, לכן יש שלושה גוונים אלה בעינו של האדם. ולולא היה רוצה להעתיק ענינים אלה בדרך הזה, לא היו אברים אלה וחלקיהם באדם, אבל אברים וחלקים אחרים, וזה פשוט. וכן בכל שאר התכונות שבנמצאים, ואיכויותיהם, והתגברם פעם בדרך אחד ופעם בדרך אחר, עד שעושים שינויי המצבים בכל הגופים הנבראים - הנה כל זה תלוי בדרך איך שרצה האדון ב"ה להעתיק הענינים העליונים לצורות ותבנית בנבראים. נמצא, שזה הענין הוא שורש גדול לנבראים ולמקריהם. על כן יראה האדון ב"ה את כבודו לנביא בדרך הדמויות האלה, - כדי שיבין המידות הנשפעות, וגם העתיקם אל הצורות התחתונות, כדי שישיג ויבין היטב ההתפעלות שנעשה בתחתונים מן ההשפעות העליונות בכל סידורי הערך, וכל החילוקים אשר עשה בענין הזה". | |||
* מהר"ל: | * מהר"ל: | ||
וכבר בארנו שמפני כך נקרא הזכות לובן, כמו שאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, כי הלובן הוא מעצמו ואינו צבע, רק הוא לבן מעצמו, אבל החטא נקרא אודם, ובלשון כתם, וכשם שאי אפשר לקבל הלובן שהוא דבר עצמי ואינו דבר מקרה רק הוא בעצמו, כך אי אפשר לקבל צדקות מאחר, אבל אפשר שיהיה רשע מחבירו, ופירוש זה נראה אבל הוא עוד יותר עמוק... (נתיב הצדק פרק ב) | וכבר בארנו שמפני כך נקרא הזכות לובן, כמו שאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, כי הלובן הוא מעצמו ואינו צבע, רק הוא לבן מעצמו, אבל החטא נקרא אודם, ובלשון כתם, וכשם שאי אפשר לקבל הלובן שהוא דבר עצמי ואינו דבר מקרה רק הוא בעצמו, כך אי אפשר לקבל צדקות מאחר, אבל אפשר שיהיה רשע מחבירו, ופירוש זה נראה אבל הוא עוד יותר עמוק... (נתיב הצדק פרק ב) | ||
* שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרי סעיף ד - בדברי הרמ"א - | |||
"...'''יש שכתבו שנהגו ללבוש בגדים לבנים נקיים ביום כיפורים, דוגמת מלאכי השרת, וכן נוהגים ללבוש הקיטל, שהוא לבן ונקי, גם הוא בגד מתים, ועל ידי זה לב האדם נכנע ונשבר''' (דברי עצמו, מהגהות מיימוני פרק ז' דשביתת עשור)". | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* הערך "לבן" בלקסיקון | * הערך "לבן" בלקסיקון אספקלריא | ||
==הערות שוליים== | |||
גרסה אחרונה מ־21:20, 13 ביולי 2017
|
|
צבע לבן מהווה מרכיב בכמה מצוות, ובמנהגים שונים. הוא מסמל סליחה [1], פשטות [2] וחסד[3].
מצוות שבהן יש משמעות לצבע הלבן[עריכה]
- בגדי לבן של כהנים
מנהגים שיש בהם משמעות לצבע הלבן[עריכה]
- טלית שעושים אותה לבנה על פי הפסוק "ולבשו כתלג חוור".
- שמלת כלה שעושים אותה לבנה.
- קיטל שמסמל הן את המלאכים, והן בגד מתים. [4]
- לבושים לבנים ביום הכיפורים[5]
- בקיבוצים בישראל הונהג והתפתח נוהג ללבוש לבן בחג השבועות. אולי כדי לזכור את הכהנים שעל ידם נתקיימה בזמן בית המקדש מצוות הביכורים.
משמעויות סמליות של הצבע הלבן[עריכה]
- רבינו בחיי:
...ובאמרו נתעטף, ביאורו בטלית לבנה, שכן הזכיר הכתוב עוטה אור כשלמה, וכתיב לבושיה כתלג חיוור, ואנו נצטוינו והלכת בדרכיו, ולכך נתחייבנו להתעטף בטלית לבנה, שהוא סימן הסליחה... (כד הקמח ציצית)
- אברבנאל:
והלובן אינו מראה אלא שלילת המראות,וכן מורה על הפשיטות ושלילת ההרכבות... (דניאל ז ט)
- רמח"ל, דעת תבונות אות קצ: "ואמנם יש עוד עומק יותר בענין הזה, והוא, כי הנה הסדר והדרך שלקח האדון ב"ה להיות מעתיק בו עניני ההשפעה אל עניני הצורה של התחתונים, וכמו שביארנו, הוא הפועל הרבה במציאות הנבראים האלה בכל צורותיהם. ואתן לך משל מזה, לפי שרצה הקב"ה להעתיק ענין השגחתו אל ענין העין, על כן יש העין באדם. ולפי שרצה להעתיק מידות השגחתו - מידת החסד מידת הדין ומידת הרחמים - אל ענין הגוונים הלבן האדום והירוק, לכן יש שלושה גוונים אלה בעינו של האדם. ולולא היה רוצה להעתיק ענינים אלה בדרך הזה, לא היו אברים אלה וחלקיהם באדם, אבל אברים וחלקים אחרים, וזה פשוט. וכן בכל שאר התכונות שבנמצאים, ואיכויותיהם, והתגברם פעם בדרך אחד ופעם בדרך אחר, עד שעושים שינויי המצבים בכל הגופים הנבראים - הנה כל זה תלוי בדרך איך שרצה האדון ב"ה להעתיק הענינים העליונים לצורות ותבנית בנבראים. נמצא, שזה הענין הוא שורש גדול לנבראים ולמקריהם. על כן יראה האדון ב"ה את כבודו לנביא בדרך הדמויות האלה, - כדי שיבין המידות הנשפעות, וגם העתיקם אל הצורות התחתונות, כדי שישיג ויבין היטב ההתפעלות שנעשה בתחתונים מן ההשפעות העליונות בכל סידורי הערך, וכל החילוקים אשר עשה בענין הזה".
- מהר"ל:
וכבר בארנו שמפני כך נקרא הזכות לובן, כמו שאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, כי הלובן הוא מעצמו ואינו צבע, רק הוא לבן מעצמו, אבל החטא נקרא אודם, ובלשון כתם, וכשם שאי אפשר לקבל הלובן שהוא דבר עצמי ואינו דבר מקרה רק הוא בעצמו, כך אי אפשר לקבל צדקות מאחר, אבל אפשר שיהיה רשע מחבירו, ופירוש זה נראה אבל הוא עוד יותר עמוק... (נתיב הצדק פרק ב)
- שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרי סעיף ד - בדברי הרמ"א -
"...יש שכתבו שנהגו ללבוש בגדים לבנים נקיים ביום כיפורים, דוגמת מלאכי השרת, וכן נוהגים ללבוש הקיטל, שהוא לבן ונקי, גם הוא בגד מתים, ועל ידי זה לב האדם נכנע ונשבר (דברי עצמו, מהגהות מיימוני פרק ז' דשביתת עשור)".
לקריאה נוספת[עריכה]
- הערך "לבן" בלקסיקון אספקלריא
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ראה רבנו בחיי
- ↑ ראה אברבנאל
- ↑ ראה רמח"ל, דעת תבונות
- ↑ שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרי סעיף ד - בדברי הרמ"א "...יש שכתבו שנהגו ללבוש בגדים לבנים נקיים ביום כיפורים, דוגמת מלאכי השרת, וכן נוהגים ללבוש הקיטל, שהוא לבן ונקי, גם הוא בגד מתים, ועל ידי זה לב האדם נכנע ונשבר (דברי עצמו, מהגהות מיימוני פרק ז' דשביתת עשור)".
- ↑ שם