הרב מרדכי פרום: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''הרב מרדכי הלוי פרום''' היה מגדולי רבני [[ישיבת מרכז הרב]]. | '''הרב מרדכי הלוי פרום''' היה מגדולי רבני [[ישיבת מרכז הרב]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד | נולד בי' שבט תרפ"ח בפיוטרקוב לאביו הרב נפתלי יצחק, חסיד [[חסידות גור|גור]]. עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]] בשנת תרצ"ה. למד ב[[ישיבת נובהרדוק]] ב[[תל אביב]] וב[[בני ברק]] אצל [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] (הסטייפלר), אליו היה קרוב ושמר איתו על קשרים חמים, וב[[ישיבת חיי עולם]] ב[[ירושלים]]. סמוך ל[[מלחמת השחרור]] הגיע ל[[ישיבת מרכז הרב]] והתפרסם כתלמיד חכם ובעל שכל חריף. מלבד גדלותו בתורה היה מעורב מאד בנעשה בארץ ישראל: קודם להקמת המדינה, בעודו תלמיד הישיבה, היה מרכז "לשכת הגיוס" של ירושלים, שבין השאר עסקה בחיולם של תלמידי ישיבות. כמו כן, היה חבר קרוב של דוד רזיאל, מפקד האצ"ל (שלמד במרכז הרב). נשא את ציפורה רענן, בתו של [[הרב שלום נתן רענן]], חתנו של [[הרב קוק]] ומחשובי רבני הישיבה. בשנת תשי"ג התמנה על ידי דוד-אשתו [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] לשמש כמגיד שעור לצעירים ארצישראליים בוגרי ישיבות תיכוניות שהגיעו לישיבה. שיעוריו היו לדוגמא בבהירות ההסברה, בניסוח היסודות ובהעמדת הקושיות. תלמידיו ציינו את דייקנותו הרבה בקביעות השיעורים וסיומם בזמן שנקבע מראש. לקראת החגים הרצה הרב פרום בפני תלמידיו מערך שיעורים בנושא החגים, בתוספת דברי אגדה ומוסר, וסמוך לשנת ה[[שמיטה]] עסק עם בוגרי הישיבה ותלמידיה בבירור הלכות שמיטה באמצעות לימוד ספרו של הרב קוק [[שבת הארץ]] וסוגיות תלמודיות העוסקות בנידון. | ||
כמו כן היה אחראי על קבלת תלמידים לישיבה. | כמו כן היה אחראי על קבלת תלמידים לישיבה. | ||
גרסה מ־19:58, 6 באוגוסט 2017
|
|
הרב מרדכי הלוי פרום היה מגדולי רבני ישיבת מרכז הרב.
תולדות חייו
נולד בי' שבט תרפ"ח בפיוטרקוב לאביו הרב נפתלי יצחק, חסיד גור. עלה עם הוריו לארץ ישראל בשנת תרצ"ה. למד בישיבת נובהרדוק בתל אביב ובבני ברק אצל רבי יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר), אליו היה קרוב ושמר איתו על קשרים חמים, ובישיבת חיי עולם בירושלים. סמוך למלחמת השחרור הגיע לישיבת מרכז הרב והתפרסם כתלמיד חכם ובעל שכל חריף. מלבד גדלותו בתורה היה מעורב מאד בנעשה בארץ ישראל: קודם להקמת המדינה, בעודו תלמיד הישיבה, היה מרכז "לשכת הגיוס" של ירושלים, שבין השאר עסקה בחיולם של תלמידי ישיבות. כמו כן, היה חבר קרוב של דוד רזיאל, מפקד האצ"ל (שלמד במרכז הרב). נשא את ציפורה רענן, בתו של הרב שלום נתן רענן, חתנו של הרב קוק ומחשובי רבני הישיבה. בשנת תשי"ג התמנה על ידי דוד-אשתו הרב צבי יהודה הכהן קוק לשמש כמגיד שעור לצעירים ארצישראליים בוגרי ישיבות תיכוניות שהגיעו לישיבה. שיעוריו היו לדוגמא בבהירות ההסברה, בניסוח היסודות ובהעמדת הקושיות. תלמידיו ציינו את דייקנותו הרבה בקביעות השיעורים וסיומם בזמן שנקבע מראש. לקראת החגים הרצה הרב פרום בפני תלמידיו מערך שיעורים בנושא החגים, בתוספת דברי אגדה ומוסר, וסמוך לשנת השמיטה עסק עם בוגרי הישיבה ותלמידיה בבירור הלכות שמיטה באמצעות לימוד ספרו של הרב קוק שבת הארץ וסוגיות תלמודיות העוסקות בנידון.
כמו כן היה אחראי על קבלת תלמידים לישיבה.
בימים הנוראים היה משמש כשליח ציבור בתפילות ערבית ובמוסף של היום השני של ראש השנה. היה ידוע בקולו המיוחד ובכשרונו המוזיקלי, וחלק ממנגינות התפילה שהנהיג הולחנו על ידו.
שנים רבות לא היו לו ילדים, ובמוצאי יום הכיפורים תשל"ב, ערך הרב אריה לוין (יחד עם הרב אברהם שפירא והרב שבתאי שמואלי) "בית דין" מיוחד והכריז: "אנו בית דין של מטה גוזרים על פלוני ופלונית שיפקדו בזרע של קיימא, וכשם שגזר בית דין של מטה – כך יקויים על ידי בית דין של מעלה". באותה שנה נולדה לו בת.
נפטר בכ"ח באלול תשל"ב, בגיל 44, ונקבר בהר הזיתים. מספר חודשים לאחר פטירתו, ילדה אשתו בן.
חיבוריו
- תורת הלוי- על ספר החינוך (שמונה מצוות ראשונות). הספר כולל חידושים וביאורים בספר החינוך, הערות וחקירות בדיני המצוות.קיבל הסכמות מהרבנים הראשיים לישראל הרב הרצוג והרב עוזיאל, מרבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק ומהרב אליהו מרדכי ולקובסקי, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
- תורת הלוי- שיעורים והערות על מסכתות הש"ס, מתוך מחברות שהשאיר בכתב יד:
- מסכת כתובות- בעריכת הרבנים אילן משה מארק ואברהם צבי גאופטמן. מכון הרצי"ה, תש"ס.
- מסכת בבא קמא, מכון הרצי"ה,תשס"ח.
- שיעורים על מסכתות נוספות נמצאים עדיין בכתב יד.
- גבורת יהודה- על מסכת פסחים.
- שיעורים בהלכות חנוכה- בעריכת ר' שלמה בן חמו. תשל"ו.
- דביר מרדכי- שיעורים בהלכות חנוכה. בעריכת הרב נריה גוטל, תשמ"א.
- שיעורים בהלכות פורים.