דאורייתא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
'''לדוגמא''', חילול שבת, שחיטה, נטילת לולב. | '''לדוגמא''', חילול שבת, שחיטה, נטילת לולב. | ||
== | ==חלות של פעולה האסורה מן התורה== | ||
'''סייג | דינם של איסורי דאורייתא הוא שאינם מועילים אפילו בדיעבד, למשל גט שפסול מדאורייתא - פסול אפילו בדיעבד {{מקור|תוס' גיטין ג: ד"ה וכי|כן}}. אמנם הלקח טוב {{מקור|ה|כן}} הביא דיני דאורייתא רבים שמועילים בדיעבד, כגון הקדש שווה מנה שלכתחילה אסור לחללו על פחות משוויו, ואם חיללו מחולל {{מקור|תוס' בבא מציעא נז. ד"ה ומר. אמנם פסקי התוס' חולין תחילת פרק ראשית הגז כתבו שמותר לחללו אפילו לכתחילה|כן}}. | ||
==סייג== | |||
הלקח טוב {{מקור|ח|כן}} כתב שטעמם של חלק מאיסורי דאורייתא הוא סייג, ונביא לכך כמה דוגמאות: | |||
@ בל יראה ובל ימצא הוא סייג לאיסור אכילת חמץ. | @ בל יראה ובל ימצא הוא סייג לאיסור אכילת חמץ. | ||
@ איסור חומץ ומשרת ענבים בנזיר הוא סייג ליין. | @ איסור חומץ ומשרת ענבים בנזיר הוא סייג ליין. | ||
| שורה 16: | שורה 18: | ||
@ איסור חצי שיעור הוא סייג לשיעור שלם<ref>אמנם בערך חצי שיעור בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעם שאסור מן התורה) הבאנו שיש חולקים על זה.</ref>. | @ איסור חצי שיעור הוא סייג לשיעור שלם<ref>אמנם בערך חצי שיעור בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעם שאסור מן התורה) הבאנו שיש חולקים על זה.</ref>. | ||
== | ==מנהג מול איסור תורה== | ||
נחלקו הפוסקים האם המנהג מבטל איסור תורה, רוב הפוסקים סוברים שמנהג אינו מבטל איסור תורה. {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה|כן}}<ref>כמו כן יש כמה וכמה דעות במנהג נגד הדין, ע"ע מנהג בסעיף "פרטי הדין" ד"ה מנהג נגד הדין.</ref>. | |||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה אחרונה מ־10:13, 4 בדצמבר 2017
|
|
הגדרה[עריכה]
דינים שמקורם מהתורה.
בערך זה נדון בעניינים המיוחדים לדיני דאורייתא. בערך דרבנן דנו במושג ההפוך - דיני דרבנן (ובחילוק בינם לבין דיני דאורייתא). במהות הדינים דנו בערך מצוות ובערך איסורים.
לדוגמא, חילול שבת, שחיטה, נטילת לולב.
חלות של פעולה האסורה מן התורה[עריכה]
דינם של איסורי דאורייתא הוא שאינם מועילים אפילו בדיעבד, למשל גט שפסול מדאורייתא - פסול אפילו בדיעבד (תוס' גיטין ג: ד"ה וכי). אמנם הלקח טוב (ה) הביא דיני דאורייתא רבים שמועילים בדיעבד, כגון הקדש שווה מנה שלכתחילה אסור לחללו על פחות משוויו, ואם חיללו מחולל (תוס' בבא מציעא נז. ד"ה ומר. אמנם פסקי התוס' חולין תחילת פרק ראשית הגז כתבו שמותר לחללו אפילו לכתחילה).
סייג[עריכה]
הלקח טוב (ח) כתב שטעמם של חלק מאיסורי דאורייתא הוא סייג, ונביא לכך כמה דוגמאות:
- בל יראה ובל ימצא הוא סייג לאיסור אכילת חמץ.
- איסור חומץ ומשרת ענבים בנזיר הוא סייג ליין.
- איסור בישול בשר בחלב הוא סייג לאיסור האכילה.
- תוספת שבת היא סייג לאיסור מלאכה בשבת.
- איסור חצי שיעור הוא סייג לשיעור שלם[1].
מנהג מול איסור תורה[עריכה]
נחלקו הפוסקים האם המנהג מבטל איסור תורה, רוב הפוסקים סוברים שמנהג אינו מבטל איסור תורה. (שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה)[2].
ראה גם[עריכה]