פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד כט: הבדלים בין גרסאות בדף
(סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף) |
(הוספת קישור למקור) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
סעיף כט - נאמנות האב | סעיף כט - נאמנות האב | ||
בקידושין | בקידושין {{#makor-new:קידושין עח ב|בבלי-קידושין|עח|ב}} [[רבי יהודה]] סובר שאב נאמן לומר שבנו ממזר, והוא לומד זאת מהפסוק "יכיר" - 'יכירנו לאחרים', וכמו שנאמן לומר שהוא בנו הבכור, כך נאמן לומר שהוא בן גרושה ובן חלוצה. אמנם חכמים חלקו עליו, אך [[רי"ף]] ו[[רא"ש]] כתבו שנפסקה הלכה כרבי יהודה. | ||
אמנם, גם רבי יהודה עצמו סייג את דבריו ואמר שנאמן רק לגבי בנו, אך לא לגבי נכדו. כשהעדות נוגעת גם ל[[נכד]], אינו נאמן אף לא לגבי הבן. | אמנם, גם רבי יהודה עצמו סייג את דבריו ואמר שנאמן רק לגבי בנו, אך לא לגבי נכדו. כשהעדות נוגעת גם ל[[נכד]], אינו נאמן אף לא לגבי הבן. | ||
גרסה מ־22:45, 18 במרץ 2018
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כט - נאמנות האב
בקידושין קידושין עח ב רבי יהודה סובר שאב נאמן לומר שבנו ממזר, והוא לומד זאת מהפסוק "יכיר" - 'יכירנו לאחרים', וכמו שנאמן לומר שהוא בנו הבכור, כך נאמן לומר שהוא בן גרושה ובן חלוצה. אמנם חכמים חלקו עליו, אך רי"ף ורא"ש כתבו שנפסקה הלכה כרבי יהודה.
אמנם, גם רבי יהודה עצמו סייג את דבריו ואמר שנאמן רק לגבי בנו, אך לא לגבי נכדו. כשהעדות נוגעת גם לנכד, אינו נאמן אף לא לגבי הבן.
◄ בה"ג ור"ת: הנאמנות של אב היא רק במקרה שמעיד על בן שהוא הבכור (גם אם מתוך דבריו יוצא שהילדים הגדולים יותר אינם בניו, אלא ממזרים).
◄ שאילתות, רי"ף, רמב"ם, רא"ש ור"י: לאב יש נאמנות על בניו תמיד.
☜ טור ושו"ע: אב נאמן לומר על ילד שאינו שלו והוא ממזר, אך אם לבן כבר יש ילדים בעצמו אינו נאמן, כי התורה נתנה לאב נאמנות רק לגבי בנו ולא לגבי נכדו . אשת איש לא נאמנת לומר שהילד לא מבעלה, אך אם בעלה אומר כך (והוא נאמן), נאמנת לומר שהילד לא ממזר כי הוא מעבד או גוי.
⦿ האם הבן ממזר ודאי או ספק
> רמב"ם: הילד ממזר ודאי רק אם האב אומר שהוא ממזר, אך אם רק אומר 'אינו בני' הילד לא ממזר, כי אולי התעברה מגוי.
> טור ושו"ע: הבן ממזר ודאי גם כשאומר 'אינו בני'.
◄ שער המלך ורע"א: אין מחלוקת ובמקרה רגיל הוא ספק ממזר. שער המלך: הטור והשו"ע מדברים כשהאשה טוענת שהילד מבעלה ואין ספק שמא הוא מגוי, ואז הוא ממזר ודאי. הרמב"ם דיבר כשאינה טוענת כלום, ואז הילד ספק ממזר. רע"א: הטור דיבר כשלא שייך להסתפק שמא התעברה מגוי, אך כשיש אפשרות להסתפק בכך, לכו"ע הילד ספק ממזר.
⦿ מקרים שהאב לא נאמן
א. אם האב אמר בעבר שהילד הזה הוא בנו, שוב אינו נאמן לפוסלו אלא בעדים - רמ"א בשם רבינו ירוחם בשם הרמ"ה.
ב. אב נאמן רק על מי שבחזקת בנו, מאשתו הנשואה לו. פנויה שטוענת שהתעברה ממנו והילד כשר, נאמנת ואינו נאמן לטעון שהתעברה מממזר - רמ"א בשם תרומת הדשן.