פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ב ו: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ב ו סעיף ו - עם מי ראוי להתחתן

הגמרא במסכת פסחים פסחים מט ב מביאה שאדם ימכור את כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם. אם לא מצא בת ת"ח ישא בת אנשי מעשה, וכן הלאה.

רמב"ם, טור ושו"ע: ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח, אם לא מצא בת ת"ח ישא בת אנשי מעשה, אם לא מצא ישא בת ראשי כנסיות וכו'. (חיד"א בפת"ש: לא המדרש העיקר אלא המעשה, שאביה יהיה ירא שמים).

⦿ נישואין עם עמי ארצות

הגמרא שם מזהירה שלא לישא בת עם הארץ ושאדם לא ישיא את בנותיו לעמי ארצות.

טור, שו"ע ורמ"א: אין להתחתן עם עמי ארצות, אם אינו מדקדק במצוות (מחמת חוסר ידיעה - ב"י. אך הטור כתב שהאיסור הוא דווקא בעם הארץ שעובר להכעיס).

⤶ ט"ז וחיד"א (בפת"ש): אם בת של עם הארץ מבינה את חשיבות התורה ותאפשר לבעלה ללמוד, מותר לשאת אותה.

⦿ נישואין עם אחיינית

בגמרא במסכת יבמות יבמות סב ב נאמר שיש מעלה גדולה לאדם להתחתן עם בת אחותו, ועליו הפסוק אומר "אז תקרא וה' יענך".

◄ רש"י: המצווה היא דווקא בבת אחותו, כי אדם מחבב את אחותו ומתוך כך יחבב את אשתו.

☜ כך פסק הרמ"א (והביא את דעת הרמב"ם בתור 'יש אומרים').

◄ רמב"ם: המצווה גם בבת אחיו, כי יש אהבה טבעית לכל הקרובים ומתוך כך מרבה שלום בביתו (מגיד משנה).