פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר א יג: הבדלים בין גרסאות בדף
(סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף) |
(הוספת קישור למקור) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
סעיף יג - אשה במצוות פו"ר | סעיף יג - אשה במצוות פו"ר<br /> | ||
בגמרא במסכת יבמות {{#makor-new:יבמות סה ב|בבלי-יבמות|סה|ב}} מובאת משנה ובה נחלקו התנאים האם האשה מצווה גם היא על פו"ר, או שהאיש לבדו מחוייב במצווה. | |||
'''דעת ת"ק''' שם היא שרק האיש מצווה על פריה ורביה, ואילו '''דעת רבי יוחנן בן ברוקה''' היא ששניהם - גם האיש וגם האישה מצווים על קיום פריה ורביה.<br /> | |||
==== '''המקור לשיטות התנאים בשאלת חיובה של האישה בקיום פו"ר:''' ==== | |||
← '''המקור לשיטת ת"ק''': דעת רבי אילעא בשם רבי אלעזר ברבי שמעון היא ששיטת ת"ק מרוה מהפסוק המופיע בפרשת בראשית {{#makor-new:בראשית א כח|תנ"ך-בראשית|א|כח}} "ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומילאו את הארץ וכבשה". ומאחר ורק האיש דרכו לכבוש,ואישה אין דרכה לכבוש - יש ללמוד מכאן שרק האיש - ולא האישה - מצווה על פריה ורביה. '''הגמרא מקשה''' על כך שמלשון הפסוק 'וכבשוה' שכתוב בלשון רבים, משמע שהציווי נאמר לרבים - וממילא נלמד מכך שגם האישה חייבת בפו"ר? ומתרצץ רב נחמן ב"י שמאחר ונכתב בתורה'וכבשה' בכתיב חסר יש ללמוד מכך שהציווי נאמר רק לאחד, וזה לאיש, וכפי שנלמד מכח הסברה.<br /> | |||
מקור נוסף לדעת ת"ק מביא רב יוסף, שסובר ששיטת ת"ק נלמדת מהפסוק שנאמר ליעקב כאשר התגלה אליו רבש"ע, כנזכר בתורה{{#makor-new:בראשית לה יא|תנ"ך-בראשית|לה|יא}}: "אני אל שדי '''פרה ורבה'''". ומכך שנאמר בלשון יחיד, ולא נאמר 'פרו ורבו' ניתן ללמוד שרק האיש שייך בציווי זה.<br /> | |||
← '''המקור לשיטת רבי יוחנן בן ברוקה''': | |||
ההלכה נפסקה כדעת ת"ק, ורק האיש מצווה על פו"ר. | |||
[[רי"ף]], [[רמב"ם]], [[רא"ש]] ו[[שו"ע]]: אישה לא מחוייבת במצוות פרייה ורביה (ולכן לא יכולה לדרוש גט כשאינו ראוי להוליד). | [[רי"ף]], [[רמב"ם]], [[רא"ש]] ו[[שו"ע]]: אישה לא מחוייבת במצוות פרייה ורביה (ולכן לא יכולה לדרוש גט כשאינו ראוי להוליד). | ||
⤶ [[רמ"א]]: אך בכל זאת לא תעמוד בלא איש, משום חשד. | ⤶ [[רמ"א]]: אך בכל זאת לא תעמוד בלא איש, משום חשד. | ||
גרסה מ־21:13, 11 באפריל 2018
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
שולחן ערוך:אבן העזר א יג
סעיף יג - אשה במצוות פו"ר
בגמרא במסכת יבמות יבמות סה ב מובאת משנה ובה נחלקו התנאים האם האשה מצווה גם היא על פו"ר, או שהאיש לבדו מחוייב במצווה.
דעת ת"ק שם היא שרק האיש מצווה על פריה ורביה, ואילו דעת רבי יוחנן בן ברוקה היא ששניהם - גם האיש וגם האישה מצווים על קיום פריה ורביה.
המקור לשיטות התנאים בשאלת חיובה של האישה בקיום פו"ר:
← המקור לשיטת ת"ק: דעת רבי אילעא בשם רבי אלעזר ברבי שמעון היא ששיטת ת"ק מרוה מהפסוק המופיע בפרשת בראשית בראשית א כח "ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומילאו את הארץ וכבשה". ומאחר ורק האיש דרכו לכבוש,ואישה אין דרכה לכבוש - יש ללמוד מכאן שרק האיש - ולא האישה - מצווה על פריה ורביה. הגמרא מקשה על כך שמלשון הפסוק 'וכבשוה' שכתוב בלשון רבים, משמע שהציווי נאמר לרבים - וממילא נלמד מכך שגם האישה חייבת בפו"ר? ומתרצץ רב נחמן ב"י שמאחר ונכתב בתורה'וכבשה' בכתיב חסר יש ללמוד מכך שהציווי נאמר רק לאחד, וזה לאיש, וכפי שנלמד מכח הסברה.
מקור נוסף לדעת ת"ק מביא רב יוסף, שסובר ששיטת ת"ק נלמדת מהפסוק שנאמר ליעקב כאשר התגלה אליו רבש"ע, כנזכר בתורהבראשית לה יא: "אני אל שדי פרה ורבה". ומכך שנאמר בלשון יחיד, ולא נאמר 'פרו ורבו' ניתן ללמוד שרק האיש שייך בציווי זה.
← המקור לשיטת רבי יוחנן בן ברוקה:
ההלכה נפסקה כדעת ת"ק, ורק האיש מצווה על פו"ר.
רי"ף, רמב"ם, רא"ש ושו"ע: אישה לא מחוייבת במצוות פרייה ורביה (ולכן לא יכולה לדרוש גט כשאינו ראוי להוליד).
⤶ רמ"א: אך בכל זאת לא תעמוד בלא איש, משום חשד.