פורץ גדר ישכנו נחש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פורץ גדר ישכנו נחש''' הוא פתגם חכמים, שפירושו הוא שאדם שפורץ גדרות שגדרו חכמים בהלכה - סופו שיפגע. | '''פורץ גדר ישכנו נחש''' הוא [[פתגם]] [[חכמים]], שפירושו הוא שאדם שפורץ גדרות שגדרו חכמים בהלכה - סופו שיפגע. | ||
המקור הפתגם הוא מ[מסכת עבודה זרה]]{{הערה|בבלי:עבודה זרה כז ב$בבלי עבודה זרה כז, ב}}, על פי {{מקור|תנ"ך:קהלת י ח$קהלת י, ח}}. | המקור הפתגם הוא מ[[מסכת עבודה זרה]]{{הערה|בבלי:עבודה זרה כז ב$בבלי עבודה זרה כז, ב}}, על פי {{מקור|תנ"ך:קהלת י ח$קהלת י, ח}}. | ||
כידוע נחלקים דיני התורה לדינים מדאורייתא, שמקורם בתורה שבכתב, ולדינים מדרבנן, שמקורם בתורה שבעל פה על פי פסיקת חכמי התורה שבכל דור ודור. | כידוע נחלקים דיני התורה לדינים מדאורייתא, שמקורם בתורה שבכתב, ולדינים מדרבנן, שמקורם בתורה שבעל פה על פי פסיקת חכמי התורה שבכל דור ודור. | ||
גרסה מ־20:23, 1 ביולי 2018
|
|
פורץ גדר ישכנו נחש הוא פתגם חכמים, שפירושו הוא שאדם שפורץ גדרות שגדרו חכמים בהלכה - סופו שיפגע.
המקור הפתגם הוא ממסכת עבודה זרה[1], על פי קהלת י, ח.
כידוע נחלקים דיני התורה לדינים מדאורייתא, שמקורם בתורה שבכתב, ולדינים מדרבנן, שמקורם בתורה שבעל פה על פי פסיקת חכמי התורה שבכל דור ודור.
חלק מן הדינים מדרבנן, תפקידם הוא ליצור גדר וסייג המרחיקים את האדם מלהגיע לעבור את העבירה מדאורייתא.
חז"ל למדו מן הפסוק בקהלת, כי אדם הפורץ גדר זו שהקימו חכמים, ועובר על הסייגים שתיקנו חכמים, ראוי לו שייענש בנשיכת הנחש.
ייתכן שהסיבה שבגללה נקטו חז"ל, על פי הפסוק, בעונש של נשיכת נחש דווקא, היא שגם עונשו של הנחש היה בשל כך שדחף את האשה, וגרם לה לעבור על הגדר שהיא קבעה לעצמה, שלא לגעת באילן.
סיבה נוספת לכך שנקטו בעונש של נשיכת נחש בדווקא מצויה בחפץ חיים(דרוש מקור), לפיה הנזק מנשיכת נחש מתברר רק לאחר זמן שכן הארס מחלחל לו אט אט עד שלפתע פתאום הננכש מתמוטט. כך גם מי שפורץ גדר יכול לחשוב שהוא לא ניזוק ואף להתרברב בכך, אבל עליו לדעת שהנזק מתברר רק לאחר זמן והוא מסוכן כנשיכתו של הנחש.
- ↑ בבלי:עבודה זרה כז ב$בבלי עבודה זרה כז, ב