צליית כבד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
===שיעור הצלייה=== | ===שיעור הצלייה=== | ||
===הכשרת כבד על גבי גריל חשמלי=== | ===הכשרת כבד על גבי גריל חשמלי=== | ||
* ראה במאמר [http://arie-shore.blogspot.co.il/2014/12/82-84.html שיעור 83 הכשרת כבד הרה"ג אברהם ישראל רובין שליט"א מו"ץ רחובות וראש בד"ץ מהדרין] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה: יורה דעה סימן עג]] | [[קטגוריה: יורה דעה סימן עג]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:54, 8 בנובמבר 2018
|
|
הכשרת כבד לאכילה על ידי צלייתו באש. בכבד של הבהמות והעופות מרוכז דם רב. דם זה אינו נפלט באמצעות מליחה, אלא באמצעות צליה.
סדר הכשרת כבד על ידי צלייה[עריכה]
לפני הצליה, שוטפים את הכבד במים כדי להסיר את הדם שנמצא עליו מבחוץ. מניחים אותו על רשת ברזל העומדת על גבי האש (או על שיפוד העומד על האש) ומולחים מעט את הכבד. אין לשהות בין המליחה לצליה.
את הכבד צולים באש מכל צדדיו. אם הכבד קפוא, יתכן שהוא יצלה מבחוץ, אך תוכו עדיין לא נצלה. לכן, יש לבדוק לאחר הצליה אם הוא נצלה גם מבפנים.
לפני הצליה יש לחתוך את הכבד לאורכו ולרוחבו (שתי וערב), כדי לפתוח את עורקי הדם הפנימיים. בשעת הצליה שמים את החתכים לכוון מטה, כלפי האש. רק לאחר שצד החתכים נצלה היטב, הופכים את הכבד וצולים את צדו השני. בני העדה האשכנזית נוהגים לחתוך את הכבד לפני הצליה רק כאשר ברצונם לבשלו לאחר הצליה.
לאחר הצליה, מדיחים את הכבד (פעם אחת או שלוש פעמים) במים, כדי לשטוף את הדם שנפלט ממנו.
אסור לצלות את הכבד במחבת או בסיר וכדומה, לפני שהכשירוהו בצליה על רשת. כמו כן, אין להניח את הכבד בשעת הצליה על נייר כסף. אם צלו כבד שאינו מוכשר בכלים אלו, ולא על רשת או על שפוד, הכבד אסור באכילה וגם הכלים נטרפו, ואין להשתמש בהם עד לאחר שיכשירום.
כבד ששהה שלוש יממות (72 שעות) מאז השחיטה וטרם נצלה, מותר להכשירו באמצעות צליה, אך אין לבשלו לאחר הצליה.