ר' שבתי אטון (הראשון): הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
* חתנו הרב [[שלמה חנניה]] ראש בית מדרש לרבנים '''עליות בית חנניה''' מ[[ירושלים]]. | * חתנו הרב [[שלמה חנניה]] ראש בית מדרש לרבנים '''עליות בית חנניה''' מ[[ירושלים]]. | ||
* הרב [[עקיבא אטון]] (בנו) ממקימי [[תנועת ש"ס]], ומבעלי עיתון [[הדרך]]. | * הרב [[עקיבא אטון]] (בנו) ממקימי [[תנועת ש"ס]], ומבעלי עיתון [[הדרך]]. | ||
* הרב [[בן-ציון אטון]] (בנו), ממשיך דרכו בראשות ישיבת '''ראשית חכמה''', מחבר | * הרב [[בן-ציון אטון]] (בנו), ממשיך דרכו בראשות ישיבת '''ראשית חכמה''', מחבר הספר '''מאבני המקום'''{{הערה| אע"פ שקדמו ספר נוסף בשם זה שו"ת '''מאבני המקום''' בשנת [[ה'תשע"ד]] על ידי הרב [[יצחק ישראלי]] מ[[ניו יורק]] [[ברוקלין]] [[ארצות הברית]] בן הרב [[נוריאל ישראלי]] מ[[ירושלים]] (Rabbi Yitzchak Yisraeli Rabbi of the Shaarei Yeshua community in Brooklyn, USA), מכל מקום למרות התמיהה בחר בשם זה לספרו ראה במבוא}}(אסופה בחשיבות עיר הקודש [[ירושלים]], נדפס [[ירושלים]], חודש [[ניסן]] [[ה'תשע"ו]]). | ||
* הרב [[בן-ציון מוצפי]] - ראש ישיבת בני ציון. | * הרב [[בן-ציון מוצפי]] - ראש ישיבת בני ציון. | ||
* הרב [[משה נתן לוי]] יליד [[צפת]]. | * הרב [[משה נתן לוי]] יליד [[צפת]]. | ||
גרסה מ־04:13, 28 בנובמבר 2018
|
|
רב שבתי אטון (Shabtai Etun) (כ"ב בתשרי ה'תרפ"ו, 10 באוקטובר 1925 - י"ב בשבט ה'תשס"ו, 10 בפברואר 2006) היה מרבני ישיבת פורת יוסף, חבר מועצת חכמי התורה וראש ישיבת "ראשית חכמה" בירושלים.
ביוגרפיה
נולד להוריו בן-ציון ואסטרייא [Astrea] ביום שבת שחל בשמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תרפ"ו בעיר העתיקה ברובע היהודי בירושלים, ולכן נקרא שבתי על שם יום השבת שבו נולד[1]. אביו ר' בן-ציון אטון[2] ועלה לישראל היה מרבני ישיבת פורת יוסף. בצעירותו למד בישיבת פורת יוסף אצל חכם עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף והתבלט בכשרונותיו. למד גם מספר שנים בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה קוק.
נשא לאשה את קלרה בתו של ר' יוסף שרהבני-שראבני ונוות ביתו סול שולמית ונהיה גיסו של הרב בן-ציון אבא-שאול שגם הוא היה נשוי להדסה מסעודה בתו הגדולה של ר' יוסף שרהבני-שראבני. לאחר נישואיו התמנה לרב שכונת מלחה בירושלים.
בשנת ה'תשי"ז מונה למנהל רוחני בישיבת פורת יוסף.
היה שולח תלמידים מהישיבה לבתי כנסיות ולהפיץ תורה[3].
היה ידוע בשיחות המוסר המיוחדות שלו[4].
בשנת ה'תשכ"ז נפטרה אשתו, לאחר כמה שנים נישא בשנית לנוות ביתו חנה ברטה[5] לבית חדד.
באותה שנה, ייסד את ישיבת "ראשית חכמה" על שם רבי אליהו די וידאש מרבני צפת וחברון מחבר הספר ראשית חכמה, הישיבה הוקמה בשכונת מקור ברוך בירושלים[6] בסמיכות ושכינות למקום מגוריו של הדיין הדגול וזקן רבני יהדות מרוקו הרב יהושע מאמאן מחבר הספרים עמק יהושע (10 חלקים), ועמד בניהולה. הישיבה עברה לאחר מכן לשכונת סנהדריה בירושלים[7], שבניהולה העמיד לבנו ר' בן-ציון אטון, עם השנים נפתח גם כולל אברכים ראשית חכמה בשכונת מעלות דפנה[8] בירושלים.
מחותניו המה ר' יעקב עטייה רב העיר בת ים, ור' יצחק זעפרני רב כולל חסד לאברהם (קצין) בשכונת בית וגן ירושלים[9]. היה בוכה רבות על צער גלות השכינה בלב נשבר ודמעות שליש. נקרא לאחר הקמת ש"ס על ידי הרב שך להצטרף כחבר במועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס עוד מראשיתה יחד עם הרב שלום כהן מירושלים ראש ישיבת פורת יוסף בהעיר העתיקה והרב שמעון בעדני מבני ברק ראש כולל תורה וחיים[10].
נפטר ביום שישי בשבת י"ב בשבט ה'תשס"ו, ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.
אחרי פטירתו הראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה הרב עובדיה יוסף הספידו ביום פטירתו בבכי רב ואמר עליו על גודל חיבתו אותו: "ונפשו קשורה בנפשו."
גם בכל עניני הישיבה נהג להתייעץ עם יד ימינו הר"מ הותיק בישיבתו הר"ר רפאל דב ברלין, נין הנצי"ב מוולוז'ין.
מתלמידיו
- הרב דוד אטון (אחיו הצעיר) מירושלים.
- חתנו הרב שלמה חנניה ראש בית מדרש לרבנים עליות בית חנניה מירושלים.
- הרב עקיבא אטון (בנו) ממקימי תנועת ש"ס, ומבעלי עיתון הדרך.
- הרב בן-ציון אטון (בנו), ממשיך דרכו בראשות ישיבת ראשית חכמה, מחבר הספר מאבני המקום[11](אסופה בחשיבות עיר הקודש ירושלים, נדפס ירושלים, חודש ניסן ה'תשע"ו).
- הרב בן-ציון מוצפי - ראש ישיבת בני ציון.
- הרב משה נתן לוי יליד צפת.
- הרב שמעון זיאת (חתנו), משגיח בישיבת ראשית חכמה.
- הרב ראובן שרהבני-שראבני, ר"מ בישיבת יקירי ירושלים, גיסו (נפטר בג' באייר ה'תשע"ז).[12].
כתביו
- ערך את כתב העת התורני משואות - קובץ תורני לחידושי תורה בהלכה ובאגדה מאברכי פורת יוסף.
- רוח חכמה - ליקוט על התנ"ך, הש"ס וסדר התפילה.(נדפס ירושלים ה'תשע"א, קיים במאגר אוצר החכמה)
- ראשית דעת - לאחר פטירתו יצאו לאור משיחותיו (נדפס בירושלים על ידי ישיבת ראשית חוכמה בי"ב בשבט ה'תשס"ט).
קישורים חיצוניים
- קוים לדמותו של הרב שבתי אטון מאת הרב בן-ציון מוצפי.
- משואות - קובץ תורני לחידושי תורה בהלכה ובאגדה בעריכתו, באתר היברו בוקס.
לקריאה נוספת
- שם העט: אַבְרָהָם בַּר מֶלֶךְ (בֵּן מֶלֶךְ) - שם פרטי: סופר אברהם אליעזר מירושלים ארץ ישראל ספר רזא דשבתי בתוך: ספר תולדות חכמי ירושלים חלק א' ירושלים ה'תשע"ה, מוציאו לאור, הרב שלמה כהן, בעל חנות ספרי קודש יריד הספרים (מאה שערים) ירושלים.
- חוברת היובל לישיבת ראשית חכמה.
הערות שוליים
- ↑ גם נקרא כן על שם סבו (מפי בני משפחה)
- ↑ נולד לאביו מאיר ואשתו מזל, שנולדו ביוון על יד האי רודוס מקום מנוחת רבינו אברהם בן עזרא ראש החכמים (ספר ארזי הלבנון חלק א' עמ' 354 מערכת ב')
- ↑ מתוך דברי הרב בן ציון מוצפי.
- ↑ עדות הרב אברהם יוסף.
- ↑ מפי חתן נכדתו ר' שלמה סופר
- ↑ ברחוב רש"י
- ↑ רחוב בן ציון אטון 8
- ↑ רחוב יעקב שארל נטר 117
- ↑ אביו של ר' שלמה ידידיה זעפרני, מחבר הספר, יבא ידיד
- ↑ אליהו קאופמן, בין "גדול הדור" ל"מנהיג הרוחני", באתר news1.
- ↑ אע"פ שקדמו ספר נוסף בשם זה שו"ת מאבני המקום בשנת ה'תשע"ד על ידי הרב יצחק ישראלי מניו יורק ברוקלין ארצות הברית בן הרב נוריאל ישראלי מירושלים (Rabbi Yitzchak Yisraeli Rabbi of the Shaarei Yeshua community in Brooklyn, USA), מכל מקום למרות התמיהה בחר בשם זה לספרו ראה במבוא
- ↑ תבנית:בחדרי חרדים