רבי אברהם מרדכי אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) (←כתביו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
|מקום פטירה=[[ירושלים]] | |מקום פטירה=[[ירושלים]] | ||
|סיבת הפטירה= | |סיבת הפטירה= | ||
|מקום קבורה=חצר [[ישיבת שפת אמת]] | |מקום קבורה=חצר [[ישיבת שפת אמת]] בירושלים | ||
|חסידות=[[חסידות גור]] | |חסידות=[[חסידות גור]] | ||
|מקום מגורים= | |מקום מגורים= | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
בה' ב[[שבט]] תרס"ה, כשהיה בן שלושים ותשע נפטר אביו, והוא נבחר פה אחד על ידי החסידים (שחלקם היו עוד חסידים של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]]) להמשיך אותו, אולם הוא סרב בתחילה לקבל עליו את כהונת האדמו"רות, ורק ב[[שבועות]] של אותה שנה החל לקבל 'פתקאות' וערך לראשונה "[[טיש]]". | בה' ב[[שבט]] תרס"ה, כשהיה בן שלושים ותשע נפטר אביו, והוא נבחר פה אחד על ידי החסידים (שחלקם היו עוד חסידים של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]]) להמשיך אותו, אולם הוא סרב בתחילה לקבל עליו את כהונת האדמו"רות, ורק ב[[שבועות]] של אותה שנה החל לקבל 'פתקאות' וערך לראשונה "[[טיש]]". | ||
===באדמו"רות=== | ===באדמו"רות=== | ||
כאדמו"ר, תיקן כמה תקנות, ביניהן החזרת [[תפילת שחרית]] לזמנה על פי ה[[שולחן ערוך]], למרות שלא היה מקובל כך בגור, וכן תיקן הפסקה בין [[קבלת שבת]] ל[[תפילת ערבית]] ובין שחרית ל[[קריאת התורה]], על מנת | כאדמו"ר, תיקן כמה תקנות, ביניהן החזרת [[תפילת שחרית]] לזמנה על פי ה[[שולחן ערוך]], למרות שלא היה מקובל כך בגור, וכן תיקן הפסקה בין [[קבלת שבת]] ל[[תפילת ערבית]] ובין שחרית ל[[קריאת התורה]], על מנת שיוכלו לעסוק בתורה. | ||
הוא סרב כאדמו"ר להתפרנס מכספי הפדיונות שנתנו לו חסידיו, והתפרנס ממסחר. את כספי הפדיונות היה מחלק לעניים ולחסידים ששטחו באזניו את | הוא סרב כאדמו"ר להתפרנס מכספי הפדיונות שנתנו לו חסידיו, והתפרנס ממסחר. את כספי הפדיונות היה מחלק לעניים ולחסידים ששטחו באזניו את מצבם הרע. | ||
זכר כל חסיד שהיה לו בכל רחבי העולם והכיר את כל בני | זכר כל חסיד שהיה לו בכל רחבי העולם והכיר את כל בני משםחתו. | ||
בזמנו חסידות גור גדלה ונהיתה לחסידות הגדולה ביותר בפולין, ומנתה אז לפי ההערכות כמאה אלף חסידים. השפעתה על שאר הקהילות בפולין היתה גדולה, והיא קבעה מי יהיו הרבנים שישבו על כסאות הרבנות בקהילות. | בזמנו חסידות גור גדלה ונהיתה לחסידות הגדולה ביותר בפולין, ומנתה אז לפי ההערכות כמאה אלף חסידים. השפעתה על שאר הקהילות בפולין היתה גדולה, והיא קבעה מי יהיו הרבנים שישבו על כסאות הרבנות בקהילות. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
==בזמן השואה== | ==בזמן השואה== | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] ו[[השואה]] עבר לוורשה. | עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] ו[[השואה]] עבר לוורשה. בהפצצות על העיר נהרג חתנו ר' יצחק מאיר אלתר, ואף הוא לקה בשמיעתו. הנאצים החלו לחפש אחריו ברחבי העיר, והוא החל להסתתר בבתים של חסידים שונים. לאחר מאמצים מרובים הצליחו חסידיו להבריחו לאיטליה, בסיוע המחתרת הפולנית. מאיטליה רצו חסידיו להעבירו לארצות הברית, אולם הוא סרב והתעקש לעלות ל[[ארץ ישראל]](ראה להלן בפסקה 'יחסו לארץ ישראל, לציונות ולרב קוק'), ואכן הגיע ארצה ב[[ניסן]] ת"ש והתיישב ב[[ירושלים]]. | ||
===פועלו כאדמו"ר בארץ ישראל ופטירתו=== | ===פועלו כאדמו"ר בארץ ישראל ופטירתו=== | ||
בירושלים הקים את בנין ישיבת "שפת אמת" שהוקמה כבר בתרפ"ה. יזם וכינס כנס רבנים למען הצלת יהודים מהשואה. נפטר בזמן [[מלחמת השחרור]] בירושלים, בו ב[[סיוון]], חג ה[[שבועות]] תש"ח. הלוויתו התקיימה בימי ההפוגה, אך הרבה מחסידיו ומוקיריו ברחבי הארץ לא יכלו להגיע אליה מפאת | בירושלים הקים את בנין ישיבת "שפת אמת" שהוקמה כבר בתרפ"ה. יזם וכינס כנס רבנים למען הצלת יהודים מהשואה. נפטר בזמן [[מלחמת השחרור]] בירושלים, בו' ב[[סיוון]], חג ה[[שבועות]] תש"ח. הלוויתו התקיימה בימי ההפוגה, אך הרבה מחסידיו ומוקיריו ברחבי הארץ לא יכלו להגיע אליה מפאת הדרכים החסומות לירושלים. מכיוון שבית העלמין ב[[הר הזיתים]] היה בידי הירדנים, נקבר בחצר הישיבה, בתנאי שיועבר להר הזיתים לכשישחורר. בהלוויתו הספידו הרב הראשי לישראל [[הרב יצחק אייזלק הלוי הרצוג]]: "בשבועות נתנה תורה, ובשבועות נלקחה התורה". את האדמו"רות המשיך בנו [[רבי ישראל אלתר]]. לימים, נקבר בסמיכות אליו בחצר הישיבה בנו, האדמו"ר [[רבי פנחס מנחם אלתר]]. | ||
==יחסו לארץ ישראל, לציונות ולרב קוק== | ==יחסו לארץ ישראל, לציונות ולרב קוק== | ||
בשנת תרפ"א ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]]. הוא כתב אגרת ובה התרשמות חיובית מהארץ, והיא עוררה התלהבות בקרב חסידיו, וכן זעם בקרב חלק מהרבנים והאדמו"רים אז<ref>למשל, [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] מליובאוויטש כתב לו מכתב נזעם עליה.</ref>. בביקורו בארץ, ביקר אצל [[הרב קוק]] שהיה אז [[הרב הראשי לישראל]], ואף ביקור זכה גרם | בשנת תרפ"א ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]]. הוא כתב אגרת ובה התרשמות חיובית מהארץ, והיא עוררה התלהבות בקרב חסידיו, וכן זעם בקרב חלק מהרבנים והאדמו"רים אז<ref>למשל, [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] מליובאוויטש כתב לו מכתב נזעם עליה.</ref>. בביקורו בארץ, ביקר אצל [[הרב קוק]] שהיה אז [[הרב הראשי לישראל]], ואף ביקור זכה גרם למכתבי פלסתר שקיבל מהקנאים. בביקורו התרשם לטובה מהרב קוק ומגדולתו<ref>הוא התבטא: "סבור הייתי שאני בא לבקר רב ולבסוף מצאתי רבי" וכן "הוא לא רק יודע ללמוד- הוא כולו שקוע בלימוד" וכן "גאון בעל מוח כזה לא היה במשה השנים האחרונות". הוא הכתירו בתור "איש אכשולות בתורה ובמידות תרומיות". עוד על יחסי הרב קוק והאדמו"ר מגור בספר רביבים חלק ג'.</ref>, אך בד בבד הביע הסתייגות מדברים מסויימים שהרב קוק אמר (פסקאות לג-לד בספר [[אורות התחיה]] העוסקות בהתעמלות של צעירי ישראל). בעקבות הסתייגות זו, היו שפרסמו שהאדמו"ר מתנגד נחרצות לרב קוק ולדרכו<ref>ראה בדברי הרב מלמד ברביבים ובספרו מכתבי תורה.</ref>. בעקבות ביקור זה הגיע למסקנה כי עדיף שיהודים דתיים לא יעמדו מנגד, וכך הישוב בארץ יהפך לחילוני, אלא יעלו לארץ ויחזקו את הישוב הדתי בארץ. | ||
מאז, ביקר בארץ חמש פעמים, ועודד את חסידיו לעלות לארץ. בביקור האחרון לא חגג [[יום טוב שני של גלויות]] מכיוון שכבר ראה את עצמו תושב ארץ ישראל. בזכות הפצרותיו בחסידיו כי יעלו, רבים מחסידיו ניצלו מהשואה, וכך הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה ביותר בארץ, והשניה בגדלה בעולם (אחרי [[חסידות סאטמאר]]). | מאז, ביקר בארץ חמש פעמים, ועודד את חסידיו לעלות לארץ. בביקור האחרון לא חגג [[יום טוב שני של גלויות]] מכיוון שכבר ראה את עצמו תושב ארץ ישראל. בזכות הפצרותיו בחסידיו כי יעלו, רבים מחסידיו ניצלו מהשואה, וכך הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה ביותר בארץ, והשניה בגדלה בעולם (אחרי [[חסידות סאטמאר]]). | ||
אמנם, התנגד לעליה ולפעילות במסגרת [[הציונות|התנועה הציונית]] שמנהיגיה היו חילוניים פורקי עול. הוא גם הנתגד לתמיכה ב[[הקרן הקיימת לישראל|קרן הקיימת לישראל]], ואף כתב על כך מכתב יחד עם עוד שלושה אדמו"רים מרכזיים בפולין ([[רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר]] מראדזין, [[רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק]] מאוסטרובצה והאדמו | אמנם, התנגד לעליה ולפעילות במסגרת [[הציונות|התנועה הציונית]] שמנהיגיה היו חילוניים פורקי עול. הוא גם הנתגד לתמיכה ב[[הקרן הקיימת לישראל|קרן הקיימת לישראל]], ואף כתב על כך מכתב יחד עם עוד שלושה אדמו"רים מרכזיים בפולין ([[רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר]] מראדזין, [[רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק]] מאוסטרובצה והאדמו"ר מנובומינסק) לרב קוק, בו הם מנמקים מדוע אין הם מורים לתמוך בקרן והם מבקשים כי אף הרב קוק יעשה כך. הוא מחזיר להם תשובה בה מסביר מדוע לדעתו יש לתמוך בקרן<ref>האגרת והתגובה מובאות בספר [[אגרות לראי"ה]], כולל צילום האגרת המקורית.</ref>. | ||
==מתלמדיו וחסידיו== | ==מתלמדיו וחסידיו== | ||
===בניו וחתניו=== | ===בניו וחתניו=== | ||
*בנו, רבי ישראל אלתר- האדמו"ר ה"בית ישראל". | *בנו, [[רבי ישראל אלתר]]- האדמו"ר ה"בית ישראל". | ||
*בנו, [[רבי שמחה בונים אלתר]]- האדמו"ר ה"לב שמחה". | *בנו, [[רבי שמחה בונים אלתר]]- האדמו"ר ה"לב שמחה". | ||
*בנו, רבי פנחס מנחם אלתר- האדמו"ר ה"פני מנחם". | *בנו, [[רבי פנחס מנחם אלתר]]- האדמו"ר ה"פני מנחם". | ||
*בנו, רבי מאיר אלתר- נרצח בשואה. | *בנו, רבי מאיר אלתר- נרצח בשואה. | ||
*בנו, רבי יצחק אלתר- נפטר בשנת תרצ"ו. | *בנו, רבי יצחק אלתר- נפטר בשנת תרצ"ו. | ||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
*חתנו, רבי יצחק אהרן אפרים פישל היינה, בעלה של בתו אסתר. | *חתנו, רבי יצחק אהרן אפרים פישל היינה, בעלה של בתו אסתר. | ||
*חתנו, הרב יצחק מאיר לוין, בעלה של בתו דבורה. | *חתנו, הרב יצחק מאיר לוין, בעלה של בתו דבורה. | ||
===תלמידיו וחסידיו=== | ===תלמידיו וחסידיו=== | ||
*[[רבי מנחם זמבה]] מוורשה. | *[[רבי מנחם זמבה]] מוורשה. | ||
| שורה 91: | שורה 92: | ||
כתב הרבה בכל מקצועות התורה, ולפני השואה החביא את כתביו בכדים, אשר טרם נמצאו עד היום. | כתב הרבה בכל מקצועות התורה, ולפני השואה החביא את כתביו בכדים, אשר טרם נמצאו עד היום. | ||
מכתביו נדפסו בקבצים '''אוסף מכתבים''' שהדפס בורשה תרצ"ז, באיגסבורג תש"ז ובירושלים תשכ"ז, ובקובץ '''מכתבי תורה''' שיצא ב[[תל אביב]] בתשכ"ז. | |||
ספרו המרכזי- '''אמרי אמת'''- דברי תורתו שאמר בטיש וכד', נלקטו ע"י נכדו ר' בנימין אלתר. הכרך הראשון יצא בשנת תש"מ ב[[בני ברק]]. | |||
==הנצחתו== | |||
על שמו הוקם היישוב '''בני ראם''' בדרומה של [[ארץ ישראל]], "בני ראם" הוא ראשי תיבות של שמו ושם אביו, ב'נ' י'הודה ר'בי א'ברהם מ'רדכי. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 108: | שורה 112: | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]] | [[קטגוריה:אדמו"רי גור]] | ||
[[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]] | [[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]] | ||
[[קטגוריה:חסידות גור]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:52, 10 בדצמבר 2018
|
|
| רבי אברהם מרדכי אלתר | |
|---|---|
| האדמו"ר מגור | |
| חיבורו העיקרי | אמרי אמת |
| תאריך לידה | ז' בטבת תרכ"ו |
| מקום לידה | גורה קלוואריה (גור) |
| תאריך פטירה | ו' בסיוון (חג השבועות) תש"ח ירושלים |
| מקום קבורה | חצר ישיבת שפת אמת בירושלים |
| חסידות | חסידות גור |
| מספר בשושלת | 4 |
| הקודם | רבי יהודה אריה לייב אלתר |
| הבא | רבי ישראל אלתר |
| תחילת כהונה | ה' בשבט תרס"ה |
| סיום כהונה | ו' בסיוון תש"ח |
| אב | ר' יהודה אריה לייב אלתר |
| ילדים | רבי ישראל אלתר, רבי שמחה בונים אלתר ורבי פנחס מנחם אלתר |
רבי אברהם מרדכי אלטר היה האדמו"ר מגור.
תולדות חייו[עריכה]
ילדותו ותחילת כהונתו[עריכה]
נולד בגורא- קלאווריה (גור) בז' בטבת תרכ"ו לאביו האדמו"ר רבי יהודה אריה לייב אלתר- ה"שפת אמת". כשנולד, אבי סבו רבי יצחק מאיר אלתר- האדמו"ר הראשון בעל חידושי הרי"ם התבטא כי" איני יודע מה יכולתי לבקש טוב מזה". הוא נקרא אברהם מרדכי על שם סבו, אביו של השפת אמת שנפטר בגיל צעיר. כבר מילדותו ניחן בכשרונות מופלאים. מיום שנעשה בר מצווה התסגר בחדרו ועסק בתורה בהתמדה. נישא לבתו של ר' נח שחור מביאלה, ועבר לגור אצל חמיו. בביאלה התקרב לכמה מגדולי הדור.
בה' בשבט תרס"ה, כשהיה בן שלושים ותשע נפטר אביו, והוא נבחר פה אחד על ידי החסידים (שחלקם היו עוד חסידים של רבי מנחם מנדל מקוצק) להמשיך אותו, אולם הוא סרב בתחילה לקבל עליו את כהונת האדמו"רות, ורק בשבועות של אותה שנה החל לקבל 'פתקאות' וערך לראשונה "טיש".
באדמו"רות[עריכה]
כאדמו"ר, תיקן כמה תקנות, ביניהן החזרת תפילת שחרית לזמנה על פי השולחן ערוך, למרות שלא היה מקובל כך בגור, וכן תיקן הפסקה בין קבלת שבת לתפילת ערבית ובין שחרית לקריאת התורה, על מנת שיוכלו לעסוק בתורה.
הוא סרב כאדמו"ר להתפרנס מכספי הפדיונות שנתנו לו חסידיו, והתפרנס ממסחר. את כספי הפדיונות היה מחלק לעניים ולחסידים ששטחו באזניו את מצבם הרע.
זכר כל חסיד שהיה לו בכל רחבי העולם והכיר את כל בני משםחתו.
בזמנו חסידות גור גדלה ונהיתה לחסידות הגדולה ביותר בפולין, ומנתה אז לפי ההערכות כמאה אלף חסידים. השפעתה על שאר הקהילות בפולין היתה גדולה, והיא קבעה מי יהיו הרבנים שישבו על כסאות הרבנות בקהילות.
בהכוונתו ניתן בחסידות גור דגש על לימוד תורה ולמדנות, בשונה ממה שהיה מקובל אז ברוב החסידויות.
כאדמו"ר המרכזי בפולין, היה חלק מאגודת ישראל, ועודד את חסידיו ליטול אף הם חלק בפעילות האגודה. הוא השתתף בחלק מן הועידות והכנסיות ש האגודה, וכן עודד את הקמת פועלי אגודת ישראל וכן את "נוער אגודת ישראל" (לימים, תנועת הנוער עזרא). נישא בזיווג שני לבתו של גיסו רבי יעקב מאיר בידרמן מורשה, מזיווג זה נולד בן זוקניו, ר' פינחס מנחם לימים האדמו"ר.
בזמן השואה[עריכה]
עם פרוץ מלחמת העולם השניה והשואה עבר לוורשה. בהפצצות על העיר נהרג חתנו ר' יצחק מאיר אלתר, ואף הוא לקה בשמיעתו. הנאצים החלו לחפש אחריו ברחבי העיר, והוא החל להסתתר בבתים של חסידים שונים. לאחר מאמצים מרובים הצליחו חסידיו להבריחו לאיטליה, בסיוע המחתרת הפולנית. מאיטליה רצו חסידיו להעבירו לארצות הברית, אולם הוא סרב והתעקש לעלות לארץ ישראל(ראה להלן בפסקה 'יחסו לארץ ישראל, לציונות ולרב קוק'), ואכן הגיע ארצה בניסן ת"ש והתיישב בירושלים.
פועלו כאדמו"ר בארץ ישראל ופטירתו[עריכה]
בירושלים הקים את בנין ישיבת "שפת אמת" שהוקמה כבר בתרפ"ה. יזם וכינס כנס רבנים למען הצלת יהודים מהשואה. נפטר בזמן מלחמת השחרור בירושלים, בו' בסיוון, חג השבועות תש"ח. הלוויתו התקיימה בימי ההפוגה, אך הרבה מחסידיו ומוקיריו ברחבי הארץ לא יכלו להגיע אליה מפאת הדרכים החסומות לירושלים. מכיוון שבית העלמין בהר הזיתים היה בידי הירדנים, נקבר בחצר הישיבה, בתנאי שיועבר להר הזיתים לכשישחורר. בהלוויתו הספידו הרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזלק הלוי הרצוג: "בשבועות נתנה תורה, ובשבועות נלקחה התורה". את האדמו"רות המשיך בנו רבי ישראל אלתר. לימים, נקבר בסמיכות אליו בחצר הישיבה בנו, האדמו"ר רבי פנחס מנחם אלתר.
יחסו לארץ ישראל, לציונות ולרב קוק[עריכה]
בשנת תרפ"א ביקר לראשונה בארץ ישראל. הוא כתב אגרת ובה התרשמות חיובית מהארץ, והיא עוררה התלהבות בקרב חסידיו, וכן זעם בקרב חלק מהרבנים והאדמו"רים אז[1]. בביקורו בארץ, ביקר אצל הרב קוק שהיה אז הרב הראשי לישראל, ואף ביקור זכה גרם למכתבי פלסתר שקיבל מהקנאים. בביקורו התרשם לטובה מהרב קוק ומגדולתו[2], אך בד בבד הביע הסתייגות מדברים מסויימים שהרב קוק אמר (פסקאות לג-לד בספר אורות התחיה העוסקות בהתעמלות של צעירי ישראל). בעקבות הסתייגות זו, היו שפרסמו שהאדמו"ר מתנגד נחרצות לרב קוק ולדרכו[3]. בעקבות ביקור זה הגיע למסקנה כי עדיף שיהודים דתיים לא יעמדו מנגד, וכך הישוב בארץ יהפך לחילוני, אלא יעלו לארץ ויחזקו את הישוב הדתי בארץ.
מאז, ביקר בארץ חמש פעמים, ועודד את חסידיו לעלות לארץ. בביקור האחרון לא חגג יום טוב שני של גלויות מכיוון שכבר ראה את עצמו תושב ארץ ישראל. בזכות הפצרותיו בחסידיו כי יעלו, רבים מחסידיו ניצלו מהשואה, וכך הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה ביותר בארץ, והשניה בגדלה בעולם (אחרי חסידות סאטמאר). אמנם, התנגד לעליה ולפעילות במסגרת התנועה הציונית שמנהיגיה היו חילוניים פורקי עול. הוא גם הנתגד לתמיכה בקרן הקיימת לישראל, ואף כתב על כך מכתב יחד עם עוד שלושה אדמו"רים מרכזיים בפולין (רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין, רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק מאוסטרובצה והאדמו"ר מנובומינסק) לרב קוק, בו הם מנמקים מדוע אין הם מורים לתמוך בקרן והם מבקשים כי אף הרב קוק יעשה כך. הוא מחזיר להם תשובה בה מסביר מדוע לדעתו יש לתמוך בקרן[4].
מתלמדיו וחסידיו[עריכה]
בניו וחתניו[עריכה]
- בנו, רבי ישראל אלתר- האדמו"ר ה"בית ישראל".
- בנו, רבי שמחה בונים אלתר- האדמו"ר ה"לב שמחה".
- בנו, רבי פנחס מנחם אלתר- האדמו"ר ה"פני מנחם".
- בנו, רבי מאיר אלתר- נרצח בשואה.
- בנו, רבי יצחק אלתר- נפטר בשנת תרצ"ו.
- חתנו, רבי יצחק מאיר אלתר, בעלה של בתו פייגע, נרצח בהפגזות הנאצים על ורשה.
- חתנו, רבי שלמה יוסקוביץ', בעלה של בתו בריינדל.
- חתנו, רבי יצחק אהרן אפרים פישל היינה, בעלה של בתו אסתר.
- חתנו, הרב יצחק מאיר לוין, בעלה של בתו דבורה.
תלמידיו וחסידיו[עריכה]
- רבי מנחם זמבה מוורשה.
- רבי מאיר דן פלוצקי מדוואהרט.
- רבי צבי אריה מייזליש מלאסק.
- רבי שאול זילברמן מווירשוב.
- רבי יעקב זאב יוסקוביץ', בעל "אמבוהא דספרי".
- רבי שלמה רזעכטא- בעל שו"ת 'בכורי שלמה".
- רבי יצחק מורגנשטרן, בעל "מאה שערים".
- רבי יעקב חנוך סנקביץ'.
- הרב מנחם מנדל כשר- בעל התקופה הגדולה ותורה שלמה.
- רבי בן ציון מאוסטרובה.
- רבי יצחק יעקב מוולוצלבק.
- רבי יוסף פצנובסקי מפבאייניץ, בעל "פרדס יוסף".
- רבי מאיטל קלינא- בעל 'מכתבי תורה'.
- רבי יעקב יהושע פרומן, בעל 'נחלת יעקב יהושע'.
- רבי מנחם דוד טמקין מפיוטרקוב.
- רבי אברהם אלפסי, אב"ד דזעוויצא.
- רבי יצחק פלאטה מלודז'.
כתביו[עריכה]
כתב הרבה בכל מקצועות התורה, ולפני השואה החביא את כתביו בכדים, אשר טרם נמצאו עד היום.
מכתביו נדפסו בקבצים אוסף מכתבים שהדפס בורשה תרצ"ז, באיגסבורג תש"ז ובירושלים תשכ"ז, ובקובץ מכתבי תורה שיצא בתל אביב בתשכ"ז.
ספרו המרכזי- אמרי אמת- דברי תורתו שאמר בטיש וכד', נלקטו ע"י נכדו ר' בנימין אלתר. הכרך הראשון יצא בשנת תש"מ בבני ברק.
הנצחתו[עריכה]
על שמו הוקם היישוב בני ראם בדרומה של ארץ ישראל, "בני ראם" הוא ראשי תיבות של שמו ושם אביו, ב'נ' י'הודה ר'בי א'ברהם מ'רדכי.
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת, מכון הר ברכה תש"ע.
- אנציקלופדיה לחסידות, אישים כרך א' עמ' קטז-קכא, בהוצאת מוסד הרב קוק.
- הרב אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות.
קישורים חיצונים[עריכה]
| הקודם: רבי יהודה אריה לייב אלתר |
אדמו"רי חסידות גור | הבא: רבי ישראל אלתר |
הערות שוליים
- ↑ למשל, רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש כתב לו מכתב נזעם עליה.
- ↑ הוא התבטא: "סבור הייתי שאני בא לבקר רב ולבסוף מצאתי רבי" וכן "הוא לא רק יודע ללמוד- הוא כולו שקוע בלימוד" וכן "גאון בעל מוח כזה לא היה במשה השנים האחרונות". הוא הכתירו בתור "איש אכשולות בתורה ובמידות תרומיות". עוד על יחסי הרב קוק והאדמו"ר מגור בספר רביבים חלק ג'.
- ↑ ראה בדברי הרב מלמד ברביבים ובספרו מכתבי תורה.
- ↑ האגרת והתגובה מובאות בספר אגרות לראי"ה, כולל צילום האגרת המקורית.