17,785
עריכות
ערי מקלט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ביטול גרסה 119530 של Wikiboss (שיחה)
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:MapCitiesOfRefuge.jpg|left|thumb|250px|מפת ערי המקלט - המקור:ויקיפדיה, שירטט :Agbad]] | |||
פרשן המקרא [[רבי | '''ערי מקלט''' הן ערים אשר נועדו למגוריו של [[רוצח]] ב[[שגגה]]. [[משה רבינו]] ציוה את [[בני ישראל]] עבר ב[[מדבר סיני]] בטרם הכניסה ל[[ארץ ישראל]] לקבוע ערי מקלט שלוש בארץ ישראל ושלוש בעבר הירדן. וכך נאמר ב[[ספר במדבר]] :"וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם וְנָס שָׁמָּה מַכֵּה-נֶפֶשׁ בִּשְחפאר... אֵת שְׁלשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה... לָנוּס שָׁמָּה כָּל-מַכֵּה-נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה"(ל"ה,ט"ו) | ||
פרשן המקרא [[רבי חזקיה בן מנוח|חזקוני]] רואה כבר את הבסיס לכך ב[[פרשת וישב]] ודרש על הפסוק '''וישמע ראובן ויצילהו מידם''' (על יוסף הצדיק) (ל"ז,כ"א):"אמר הקב"ה הוא פתח בהצלת נפשות (ב)תחילת חייו, שאין מפרישים ערי הצלה מתחילה אלא מתחומו. הה"ד "את בצר במדבר בארץ המישור לראובני". | |||
==מי הם ערי המקלט== | ==מי הם ערי המקלט== | ||
| שורה 44: | שורה 46: | ||
אשר לשאלה מציע מחבר המאמר לקרוא את דברי רש"י. כאשר יעקב אבינו בקש מיוסף לראות מה שלום אחיו שיצאו לרעות הצאןהוא כותב על ד"ה ''' ויבא שכמה''' "מקום מוכן לפורענות, שם קלקלו השבטים, שם ענו את דינה, שם נחלקה מלכות בית דוד". הוא מסביר לנו ששכם הוא מקום לפורענות, הרבה אנשים התקלקלו במקום זה. דהיינו יש מקומות שיש בהם יותר סכנה לאנשים. | אשר לשאלה מציע מחבר המאמר לקרוא את דברי רש"י. כאשר יעקב אבינו בקש מיוסף לראות מה שלום אחיו שיצאו לרעות הצאןהוא כותב על ד"ה ''' ויבא שכמה''' "מקום מוכן לפורענות, שם קלקלו השבטים, שם ענו את דינה, שם נחלקה מלכות בית דוד". הוא מסביר לנו ששכם הוא מקום לפורענות, הרבה אנשים התקלקלו במקום זה. דהיינו יש מקומות שיש בהם יותר סכנה לאנשים. | ||
==האם גורל העיר נחרץ לשמצה== | |||
מסכם מחבר המאמר "אם כך המצב למה אנשים הולכים למקום כזה וכל שכן למה שיגורו שם? אלא נראה להסביר לפי הגמרא אצלנו שלמרות המקום מיועד לפורענות עדיין יש אפשרות להתגבר הפורענות על ידי כוחות היצר של האדם. הפורענות מהגישה של אנשי המקום שמזלזלים בחיי אדם. לכן ריבוי הרוצחים מעיד על אזלת ידה של הקהילה בעניין כה חשוב כמו חיי אדם. באווירה כזאת גם ירבו הורגים בשוגג, כי בעצם ההורג בשוגג פשע שלא נזהר מספיק בחיי אדם. | מסכם מחבר המאמר "אם כך המצב למה אנשים הולכים למקום כזה וכל שכן למה שיגורו שם? אלא נראה להסביר לפי הגמרא אצלנו שלמרות המקום מיועד לפורענות עדיין יש אפשרות להתגבר הפורענות על ידי כוחות היצר של האדם. הפורענות מהגישה של אנשי המקום שמזלזלים בחיי אדם. לכן ריבוי הרוצחים מעיד על אזלת ידה של הקהילה בעניין כה חשוב כמו חיי אדם. באווירה כזאת גם ירבו הורגים בשוגג, כי בעצם ההורג בשוגג פשע שלא נזהר מספיק בחיי אדם. | ||
| שורה 53: | שורה 56: | ||
כך אפשר להסביר את דברי המשנה במסכת מכות, סנהדרין שצריך להנהיג את הדור להגיע למצב שיש צורך להרוג על פי דין יותר מאדם אחד במשך תקופה של שבע או שבעים שנה, מעידה על עצמה שהיא חובלנית דהיינו שהחינוך שלהם לא היה מספיק טוב וגרם לזלזול בחיי אדם מספיק שיקרה יותר ממקרה אחד של חיוב מיתה בתקופה. זה גם כולל עבירות אחרות שאדם נהרג עליהן כגון שבת, עריות ועוד. כי עצם הזלזול בחיי אדם גורם שאדם לא רואה חשיבות מספיקה בחייו של עצמו ולכן מוכן 'לוותר' על חייו בגלל סיבות רגעיות בלבד. | כך אפשר להסביר את דברי המשנה במסכת מכות, סנהדרין שצריך להנהיג את הדור להגיע למצב שיש צורך להרוג על פי דין יותר מאדם אחד במשך תקופה של שבע או שבעים שנה, מעידה על עצמה שהיא חובלנית דהיינו שהחינוך שלהם לא היה מספיק טוב וגרם לזלזול בחיי אדם מספיק שיקרה יותר ממקרה אחד של חיוב מיתה בתקופה. זה גם כולל עבירות אחרות שאדם נהרג עליהן כגון שבת, עריות ועוד. כי עצם הזלזול בחיי אדם גורם שאדם לא רואה חשיבות מספיקה בחייו של עצמו ולכן מוכן 'לוותר' על חייו בגלל סיבות רגעיות בלבד. | ||
כך גם רואים על הדיון בגמרא בקשר למחלקות בין רבי אליעזר בן עזריה והתנא קמא: סנהדרין ההורגת וכו'. איבעיא להו: אחת לשבעים שנה נקראת חבלנית, או דלמא אורח ארעא היא? תיקו.(האם רבי אליעזר בן עזריה חולק על דברי תנא קמא או האם המצב בזמנו גרם לחילוק בדעות?) מכות דף ז עמוד א גמרא בעצם שואלת האם דברי רבי אליעזר הם קביעה הלכתית נגד דברי התנא קמא או האם בגלל התקופת שבו חי קבע את רבי אליעזר את דבריו, דהיינו האם האווירה או החינוך של אותו הדור גורם לחילוק או לא. למרות שהגמרא עונה שלא הוברר העניין ונשארים בתיקו. עצם השאלה מוכיחה שזה חלק מן השיקול בנושא זה. כך גם מוכח ממצוות עגלה ערופה, ועתה לפי דברנו גם מפרטי הפריסה של ערי המקלט. | כך גם רואים על הדיון בגמרא בקשר למחלקות בין רבי אליעזר בן עזריה והתנא קמא: סנהדרין ההורגת וכו'. איבעיא להו: אחת לשבעים שנה נקראת חבלנית, או דלמא אורח ארעא היא? תיקו.(האם רבי אליעזר בן עזריה חולק על דברי תנא קמא או האם המצב בזמנו גרם לחילוק בדעות?) <makor>בבלי מכות דף ז עמוד א</makor> גמרא בעצם שואלת האם דברי רבי אליעזר הם קביעה הלכתית נגד דברי התנא קמא או האם בגלל התקופת שבו חי קבע את רבי אליעזר את דבריו, דהיינו האם האווירה או החינוך של אותו הדור גורם לחילוק או לא. למרות שהגמרא עונה שלא הוברר העניין ונשארים בתיקו. עצם השאלה מוכיחה שזה חלק מן השיקול בנושא זה. כך גם מוכח ממצוות עגלה ערופה, ועתה לפי דברנו גם מפרטי הפריסה של ערי המקלט. | ||
==ההורג בתאונות דרכים== | |||
במציאות המודרנית, אחד המקרים השכיחים של "רצח בשגגה" הוא בתאונות דרכים. השאלה היא האם ניתן לראות בנהג אשר פגע באדם וגרם למותו כ"רוצח בשגגה", אשר במציאות של קיום ערי מקלט היה עליו לנוס שמה. | |||
[[הרב אליעזר אלטשולר]] משיב על כך ב[http://www.kipa.co.il//ask/show.asp?id=107818&from=m במסגרת שו"ת] באתר "כיפה" בחיוב. ואפילו יותר מכך, במקרים מסויים אפילו ב"פשיעה". נצטט את התשובה במלואה: "עקרונית - כן. אלא שבתאונות זה לא תמיד "בשגגה" כי מי שנהג במהירות גבוהה מן המותר והרג זה נחשב פשיעה , ולכן אין מקומו בעיר מקלט , וכך כל מי שעבר על חוקי התנועה. אולי, דבר כזה היה גורם לזהירות של הנוהגים ברכב יותר מהעונשים שיש היום, כי היום העונשים על הריגה בשוגג הם קלים מאד בדרך כלל." - ז´ שבט ה´תשס"ז | |||
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||